ולדמן נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה להורות על החזרת רישיון הנהיגה של המבקשת.

למבקשת מיוחסת עבירה לפיה בתאריך 19.6.13, בשעה 08.05 לערך כשהיא נוהגת ברכבה ברחוב הפסגה בצומת עם רחוב בראון אורי, נכנסה לצומת כאשר בכיוון נהיגתה תמרור 302, בחוסר זהירות ופגע ברוכב אופנוע וגרמה לתאונת דרכים כתוצאה מכך נפגע אדם כמו כן נגרם נזק לכלי הרכב.

ביום 17.06.13, נפסלה המבקשת פסילה מנהלית למשך 60 יום, על ידי קצין משטרה מוסמך.

דיון:

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות העבירה ועברה התעבורתי של הנהגת, היא עלולה להוות סכנה לציבור. (ראה ב"ש 513/88 מ"י נ' רז גוליו פד"י מ"ב (3) עמ' 331).

על התשובה ניתן ללמוד משני מקורות.

א.התנהגות הנהגת במקרה הנדון אשר בגינו נפסל הרישיון.

ב.הרשעותיה הקודמות של הנהגת וותק נהיגתה.

כמו כן ב- ב.ש. 337/79 טובול נגד מדינת ישראל פס"מ תש"מ I עמ' 521, פרט בית המשפט

מהם הכללים אשר ינחו את בית המשפט בבואו לדון בבקשה לביטול פסילה מנהלית כדברי ביהמ"ש:

" א.אין מתפקידו של בית המשפט הדן בבקשה, לבדוק את הראיות ולשקול לאיזה צד נוטה כביכול מאזן ההסתברויות לפי ראיות אלה.

ב. שיקולי בית המשפט יהיו בין השאר, חומרת העבירה ואם מהווה נהיגתו של הנאשם סכנה לציבור. "

שקילת הראיות לכאורה כנגד המבקשת:

תיק החקירה הוגש לעיוני, עיינתי בו,

המבקשת מסרה בהודעתה כי לא הבחינה כלל באופנוע לפני הפגיעה, ציינה כי היה עומס תנועה במקום וכי בחנה השטח טרם הפניה, וכנראה האופנוע הגיע במהירות.

בתיק דו"ח בוחן ובו מסקנה כי האופנוע המעורב היה במהירות של בין 10-40 קמ"ש. התמרור בולט ושדה הראיה של המבקשת לכיוון רוכב האופנוע 68 מטרים לפחות ובמידה והנהגת הייתה מסתכלת שמאלה חובה שהייתה מבחינה באופנוע מגיע. מסקנתו, כי הנהגת לא צייתה להוראות התמרור.