ויתור מכללא על דמי שימוש ראוים

בפניי תביעה ע''ס 45,625 ₪ שהוגשה בחודש יוני 2014 לקבלת דמי שימוש ראויים.

כתב התביעה

התובעת, בעלת רבע מזכויות הבעלות בדירת 2 חדרים ב****. יתר הזכויות בדירה בבעלות אחיה ואחיותיה של התובעת.

הנתבעת הינה אחייניתה של התובעת, ואילו הנתבע הינו בעלה של הנתבעת. התובעת טענה בכתב התביעה כי הנתבעים מחזיקים בדירה החל מיום 1.05.08, ומאותו מועד "התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת שכ''ד בגין השימוש בדירה לפי חלקה היחסי של התובעת בדירה, אולם מעולם לא שילמו הנתבעים ולו שקל אחד בגין השימוש בדירה". התובעת טענה כי פנתה "לנתבעים פעמים רבות, כדי שישלמו את חלקה של התובעת בדמי השכירות, אולם כל פניות התובעים נפלו על אוזניים ערלות". התובעת הוסיפה וטענה כי "לפני כשנה לערך" מסרו לה הנתבעים טיוטה של הסכם לחתימתה, אולם היה זה "ניסיון נואל של הנתבעים להימנע מתשלום דמי שכירות ראויים". התובעת טענה כי מאחר והנתבעים לא אפשרו לה להיכנס לנכס ולהעריך את שוויו, היא קיבלה ממתווך מקרקעין הערכה של דמי השכירות בסך של כ-2,500 ₪. התובעת חישבה ומצאה כי על פי הסך הנזכר, חלקה בדמי השימוש הראויים, דהיינו רבע, לתקופה של 73 חודשים, הינו סכום התביעה.

כתב ההגנה