וישניצקי נ' גמליאל

פסק דין

מונחת בפני תובענה כספית, בגין נזק שנגרם לדירת התובעת עקב נזילת מים, שמקורה בדירת הנתבעת.

העובדות בקצרה;

התובעת הינה הבעלים של דירה בבית משותף, ברח' פינסקר 3 דירה 1, בקרית ים ( להלן : " דירת התובעת") ואילו הנתבעת הינה הבעלים של דירה מספר 5, שמעל דירת התובעת, באותו בית משותף ( להלן : " דירת הנתבעת " ).

בכתב התביעה ציינה התובעת, כי מספר חודשים לפני הגשת התביעה, הבחינה בכתמי רטיבות שהופיעו בתקרת דירתה ואשר לטענתה, מקורם בנזילת מים מדירת הנתבעת.

התובעת המשיכה וטענה, כי פניותיה אל השוכר שמתגורר בדירת הנתבעת לא הניבו כל פרי, בעיית הרטיבות הלכה והתגברה, הכתמים התפשטו והתחילו להופיע קילופי צבע, כתמי עובש וריח, עקב אותה רטיבות.

התובעת עתרה לחייב את הנתבעת בעלות תיקון הנזקים שנגרמו בדירתה וכן שכ"ט, הפסד דמי שכירות, דמי שכירות לדירה חלופית וכן עגמת נפש ובסה"כ 60,000 ₪.

לתביעה צירפה, התובעת, דוח מאת בעל מקצוע, לפיו קיימת רטיבות ומקור הרטיבות הוא מדירת הנתבעת. כמו כן, כמקובל בתיקים מעין אלו, התובעת תמכה תביעתה בחוות דעת מומחה מטעמם ( שטיינר מרדכי ) , אשר ציין בחוות דעתו, שמוקד הרטיבות הוא בחדר המערבי ובמקומות נוספים בדירה ומקור הנזק נובע מנזילת מים בדירת הנתבעת. המומחה העריך את עלות התיקונים ב- 33,785 ₪.

הנתבעת, בכתב ההגנה, דחתה את טיעוני התובעת וטענה, כי המומחה מטעמה אינו מהנדס בניין אלא הוא מהנדס איכות ולפיכך חוות דעתו אינה חוות דעת. עוד ציינה בכתב הגנתה , כי מוכחש קיומה של רטיבות ואם זו קיימת הולדתה בתוספת הבנייה שבנתה התובעת ללא כל איטום.

מקור הנזילה, לטענת הנתבעת, הינו מתוספת הבנייה שביצעה התובעת וכתוצאה מכך, נאלצה הנתבעת לבצע מעקף ולהקים על חשבונה קו ביוב חדש המוביל לדירתה ובשל כך נגרמו לנתבעת הוצאות רבות וכי הטענות בדבר חוסר איטום של הביוב, הינן חסרות כל בסיס.

הנתבעת תמכה את גרסתה בחוות דעתו של המהנדס אורי פישר לפיה לא נמצאו בעת הביקור בדירת התובעת כל סימני רטיבות כלל ועיקר.

תוספת הבנייה:

תוספת הבנייה אינה חלק מהמחלוקת שבפני, מדובר במחלוקת שנמסרה להכרעת המפקחת על הבתים המשותפים, שהורתה על הריסת תוספת הבנייה ואף לגביה התקיים הליך של פקודת ביזיון בית המשפט בפני חברי, כב ' השופט ערן נווה .

מאחר ומעיון בחוות הדעת של המומחים ואף בחוות דעתו של מומחה הנתבעת, עולה ברורות, כי הרטיבות לא קיימת בתוספת שנבנתה שלא כחוק, אלא הרטיבות קיימת בדירה המקורית שנבנתה כדת וכדין ועל כן, סוגיה זו לא רלבנטית.

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט:

ביום 7/3/07 מינתה כב' השופטת בית-נר אביטל (כתוארה אז), את המהנדס רפאל גיל, כמומחה מטעם בית המשפט ( להלן " המומחה ").

המומחה הגיש את חוות דעתו לתיק בית המשפט ביום 13/6/07.

המומחה ציין, בסעיף 1 לחוות דעתו, שבביקורו בדירת התובעת לא נמצאו סימני רטיבות או פגיעות רטיבות בדירה, התובעת, בעת הביקור, הסבירה למומחה, כי היא ביצעה תיקון של טיח וצבע על פני תקרת חדר השינה המערבי, תיקונים בקיר הדרומי ותיקונים נוספים בעוד מספר מקומות בדירה וכי התיקון הסתיים באוגוסט 2006.

לטענת התובעת, כשהסבירה למומחה, מאז ביצוע התיקון ב- 2006, למרות שעבר חורף גשום במיוחד, לא חדרה עוד רטיבות לדירתה.

המומחה מטעם בית המשפט ולאחר שבדק את דירת הנתבעת, דירה מס' 5, שמעל דירת התובעת, כי מעל חלקו הדרומי של חדר השינה המערבי, החדר בו, לטענת התובעת קיימת רטיבות, נמצא חדר מקלחת ושירותים הכולל מקלחת, שירותים, כיור ומקום למכונת כביסה.