ויצמן סיון נ' סלמה אתי

החלטה

1.במעמד ישיבת הדיון המוקדם מתאריך 19.10.09 נדון גם ענין הנסיעות לגביו הוגשה התביעה וניתנה על ידינו החלטה כי על התובעת להמציא לתיק בית הדין אישור מאגד על עלות כרטיס חופשי חודשי בתקופה הרלוונטית לתביעתה, בתחומי העיר חיפה, וזאת בתוך 30 יום.

נכון הוא כי התובעת היתה צריכה להגיש בקשה מפורטת להארכת מועד להגשת מסמך זה, אולם בתצהיר שהוגש בתאריך 29.12.09, בסעיף 7 לתצהיר, ציינה התובעת כי פנתה לקבלת האישור מאגד על שוויו של כרטיס חופשי חודשי אולם היא עדיין ממתינה לקבלת האישור.

2.מהאישור שהוגש כעת מסתבר כי האישור הומצא בתאריך 18.1.2010, דהיינו לאחר הגשת התצהירים, אולם זמן רב לפני מועד הדיון היום, כך שהיתה שהות לתובעת להמציאו לצד שכנגד, עוד לפני הגשת תצהירי הצד שכנגד או המועד להגשתם, ולא רק במועד הדיון היום.

יחד עם זאת, המדובר במסמך של גוף ציבורי לגבי כרטיס חופשי חודשי ועל כן נאפשר הגשתו אולם ככל שהנתבעת תוכל להמציא לבית הדין ראיה מאגד כי המדובר במסמך שגוי/מזויף וכד', תקבע ישיבה נוספת לצורך הוכחה זו והתובעת תשא בעלות ההוצאות בגין ישיבה נוספת.

ניתנה והודעה היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.

עפרה ורבנר, שופטת

החלטה

1.בתאריך 19.10.09 התקיים דיון מוקדם במעמד הצדדים ובאי כוחם, כאשר מטעם הנתבעת נכחו עו"ד בן נתן ועו"ד גונן.

במעמד אותו דיון ניתנו על ידינו מספר החלטות הקשורות לפלוגתאות שבתיק, לרבות מתן אפשרות להגיש בקשה לתיקון כתב הגנה תוך 7 ימים, להמציא אישור על תשלום שיקים במסגרת ההוצל"פ וכן להגיש עדויות ראשיות בתצהירים, כאשר התובעת היתה אמורה להגיש תצהיריה בתוך 60 יום, והנתבעת תוך 30 יום מקבלת תצהירי התובעת.

2.בתאריך 15.11.09 ניתנה החלטה המתירה תיקון כתב הגנה בכפוף לכך שבכתב ההגנה תפרט הנתבעת במדויק את התאריכים והסכומים של הציוד שלטענתה ניתנו לתובעת כחלק משכרה.

כתב הגנה מתוקן הכולל את המרכיבים המפורטים בהחלטתנו מ- 15.11.09, לא הוגש, ובכתב ההגנה המתוקן אין פירוט מדויק של תאריכים וסכומים של ציוד, שלטענת הנתבעת היא נתנה לתובעת.

3.התובעת הגישה תצהיריה בתאריך 29.12.09 והנתבעת אשר היתה אמורה להגיש תצהיריה בתוך 30 יום, לא הגישה תצהיריה, אף לא בתוך 60 יום ועל כן בתאריך 3.3.2010 ניתנה על ידינו החלטה המאריכה, לפנים משורת הדין, את המועד להגשת תצהירי הנתבעת, עד לתאריך 29.3.2010 תוך שקבענו כי אם עד אותו מועד לא יוגשו תצהירי נתבעת, לא יאפשר בית הדין לנתבעת להביא ראיות מטעמה, ורק יאפשר לב"כ הנתבעת לחקור את התובעת בחקירה נגדית.

משגם במועד המוארך לא עמדה הנתבעת, ניתנה על ידינו החלטה ב-11.4.2010 שבית הדין לא יאפשר לנתבעת להביא עדים מטעמה.

תוך התעלמות מהחלטה זו של בית הדין, מבלי לבקש אורכה נוספת, מבלי לנמק מדוע תצהירי הנתבעת לא הוגשו בתוך 30 יום ואף לא בתוך 90 יום, הוגשו תצהירי נתבעת לתיק בית הדין רק בתאריך 25.4.2010.

בנסיבות אלה צודקת ב"כ התובעת בטענתה כי אין מקום להתייחס לתצהירי הנתבעת.

4.יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ובהסתמך על הוראות סעיפים 33 ו- 34 לחוק בית הדין לעבודה, ורק לגבי נסיבות סיום יחסי עובד ומעביד, יאפשר בית הדין לנתבעת להעיד, דהיינו בית הדין יתייחס אך ורק לסעיפים 26-37 לתצהיר הנתבעת, ויאפשר לב"כ התובעת לחקור על סעיפים אלה.

באשר ליתר מרכיבי התביעה הכוללים הפרשי שכר (שכר מינימום וגמול עבור עבודה בשעות נוספות), תשלום דמי נסיעה ויתרת דמי הבראה, לא יאפשר בית הדין לנתבעת להביא עדים מטעמה במיוחד כאשר המדובר בנתונים לגביהם היתה הנתבעת כמעסיק צריכה לערוך רישומים, ואשר נטל ההוכחה בהם הינו על הנתבעת ואין להסתפק באמירות סתמיות שלה שאינן מגובות במסמכים ובעדים.

יחד עם זאת, בנוגע לדמי ההבראה, יקח בחשבון בית הדין את העובדה שאינה שנויה במחלוקת שכל התשלומים לאייל מקיאז, לרבות התשלום האחרון, שולמו על ידי הנתבעת.

ניתנה והודעה היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.

עפרה ורבנר, שופטת

החלטה