ויצמן נ' וייצמו ואח'

החלטה

בבקשה לפטור מהפקדת ערבון

לפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון אשר הוגשה בד בבד עם הגשת הודעת הערעור. נטען בבקשה, כי למבקש סיכויים טובים לזכות בערעור וכן הועלתה טענה בדבר מצב כלכלי קשה ביותר המונע מהמבקש/המערער כל אפשרות להפקיד את העירבון. המבקש תמך את בקשתו במסמכים שיש בהם כדי להצביע על המצב הכלכלי הנטען.

רק מטעם המשיבה מס' 1 הוגשה תגובה וזו בתגובתה התנגדה לבקשה. לדידה, המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו ולא הוכיח אף אחד מהתנאים המזכים אותו במתן פטור מהפקדת עירבון. המשיבה פירטה בהרחבה בתגובתה את התנגדותה לבקשה.

למבקש ניתנה זכות תשובה. בתשובתו חזר הוא על נימוקיו תוך שהוא תוקע את יתדות טיעוניו בעובדה כי הוגשה מטעמו גם בקשה לפטור מתשלום אגרה וזו התקבלה בחיוב ועל כן יש לגזור גזירה שווה ולפטור אותו גם מהפקדת עירבון.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות; להלן אנמק את החלטתי.

שיקול דעת הניתן בעניין פטור מערבון הוא רחב; נקודת המוצא היא כי "המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב" (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984), ולפיכך פטור מערבון הוא בבחינת חריג לכלל, כאשר הנטל לשכנע בדבר קיום הצדקה לתתו מוטל על מבקש הפטור. על רקע נקודת מוצא זו, שוקל בית המשפט את מכלול הערכים השונים, ומשקלל אותם על פי משקלם היחסי (ראה ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון).

ברקע השיקולים לעניין פטור מערבון עומדים עקרונות חשובים המתנגשים ביניהם. מחד, ניצב עקרון כיבודה של זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעל-דין. כנגדה, ניצב שיקול חשוב לא פחות שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו. (ראה לדוגמה רע"א 7543/04 ליסטר נ' ליסטר, פיסקה 3 שם).

בהתאם להלכה הפסוקה, שני שיקולים מרכזיים עומדים בבסיס הבקשה למתן פטור מעירבון; מצבו הכלכלי של המבקש וסיכויי הערעור:

"השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור" (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, סעיף 7 לפסק-דינה של השופטת א' פרוקצ'יה ([פורסם בנבו], 17.10.07)).

יתרה מכך, לצורך מתן פטור מערבון, אין די בכך שיוזם ההליך יוכיח כי אין באפשרותו להפקיד את העירבון. מוטל עליו גם הנטל להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את הממון הנדרש ממעגל קרוביו.

ומכאן לענייננו; לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה על נספחיהם, הגעתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה ולפטור את המבקש מהפקדת עירבון. ביחס לשאלת המצב הכלכלי, כן הוכח בפניי מצב כלכלי קשה והמבקש צירף אסמכתאות להוכחת מצבו הכלכלי. אולם, לא די בכך כדי להצביע על חסרון כיס במידה מספקת המצדיקה מתן פטור מהפקדת עירבון. לא כל טענה בדבר מצב כלכלי קשה יהא בה די כדי לפטור מהפקדת עירבון שכן, מסקנה מעין זו תייתר את הדרישה להפקדת עירבון בכלל.

כן, שקלתי את סיכויי הערעור. בהעמדת זכותו של המבקש לגישה לערכאות, מחד אל מול זכותה של המשיבה להבטחת הוצאותיה, מאידך, לא מצאתי כי זכותו של המבקש עדיפה.

יתר על כן, לא הוכח בפניי כי נעשה מאמץ כלשהו לגייס את הסכום מקרובי משפחה או מגורם אחר כלשהו.

אמנם הבקשה לפטור מתשלום אגרה התקבלה בחיוב. אך, השיקולים העומדים בבסיס הבקשה לפטור מאגרה שונים הם מהשיקולים העומדים בבסיס הבקשה לפטור מהפקדת עירבון ואין לגזור גזירה שווה מההחלטה בבקשה אחת לרעותה.

על כן, לא מצאתי מקום לפטור את המבקש מהפקדת עירבון. יחד עם זאת, ובהתחשב בנימוקי הבקשה מצאתי כי יש בכך כדי להתערב בקביעת גובה העירבון ובהתחשב בנסיבות אני מעמידו על סך 3,000 ₪ .

המבקש/המערער יפקיד את סכום העירבון בתוך 10 ימים מהיום שאם לא כן, יירשם הערעור לדחייה, ללא כל התראה נוספת.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט' אדר תשע"ד, 09 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

סאאב דבור ,שופט