וינשטוק נ' איסמעיל ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד הנתבע מוחמד איסמעיל וכנגד הנתבעת 2 – המבטחת של הנתבע.

2.בכתב התביעה עותר התובע כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לשלם לו סך של 18,272 ₪ (להלן: "סכום התביעה").

3.ביום 31.12.09 אירעה תאונה בה היו מעורבים רכב פרטי מס' רישוי 14-653-66 (להלן: "רכב התובע"), אשר היה מבוטח ביום התאונה אצל התובעת ונהוג ע"י אילן וולהנדלר.

4.מאידך, בתאונה היה מעורב רכב מסחרי מס' רישוי 91-285-05 (להלן: "רכב הנתבע"). רכב זה היה מבוטח ביום התאונה אצל הנתבעת 2 (להלן: "מנורה") בפוליסת ביטוח תקפה המכסה את אחריותה כלפי צד ג'. רכב זה היה נהוג ע"י הנתבע.

5.בדיון מיום 17.7.11 הופיע נהג התובעת וטען כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידי התובע, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבע, ועל כן על הנתבעים כאחד לשלם את סכום התביעה.

מאידך, טענה הנתבעת כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובעת, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובע.

6.הנהג וולהנדלר ספר בעדותו בביהמ"ש כי נסע ביום התאונה ברח' הל"ה בגבעתיים כשברכבו יושבות בנותיו הקטינות שיצאו זה עתה מגן הילדים. הרחוב בו נסע, אליבא דכולי עלמא, רחוב חד סיטרי כאשר בשני צידיו חונות מכוניות.

נהג התובע מספר כי לפתע חש בחבטה והבחין לראשונה ברכבו המסחרי של הנתבע כשהוא נוסע לאחור, נהג התובע המשיך וספר כי הנתבע לא דאג למכוון שעה שנסע לאחור והוא לא הבחין באורות רברס.

נהג התובע ציין כי רכב הנתבע פגע ברכבו בחלק האחורי שמאלי, והפגיעה עצמה התבצעה ע"י חכוך של דרגש המותקן באזור זה.

נהג התובע הכחיש נמרצות כי רכב הנתבע עמד כשהוא ריק מנוסעים והנתבע 1 פורק ממנו סחורה ורכב התובע הוא זה שפוגע בו.

7.כאן המקום לציין כי הנתבע לא הופיע לדיון למרות שב"כ מנורה התקשר אליו ובקש כי יגיע למסור גרסתו.

ב"כ מנורה טען בסיכומיו כי עלינו להבחין היטב ברכב התובע היכן בדיוק מצויים המוקדים של הנזקים.

לטעמו של ב"כ מנורה יש לדחות את גרסתו של התובע משום שאופי הפגיעה ברכבו פגיעת שפשוף לאורך כל צדו הימני מהמראה הימנית קדמית ועד לכנף אחורית ימנית.

לטענת ב"כ מנורה אם טענת התובע נכונה ורכב הנתבע בצע נסיעה לא אחראית לאחור היינו אמורים לקבל פגיעת מעיכה (לפחות אחת) ולא שפשוף לכל האורך.

8.ב"כ התובע ציין בסיכומיו כי אין לפנינו מצב של גרסה מול גרסה, שכן אין בפנינו גרסה של הנתבע שעמדה במבחן החקירה הנגדית כמקובל.

מוסיף ב"כ התובע וטוען כי עפ"י כללי פיזיקה מקובלים, אם היה ממש בטענת הנתבע היינו אמורים לקבל פגיעה ברכב התובע כבר בפנה הימנית-קדמית ושפשוף ההולך לאחור מאותה פנה.

הואיל והפגיעה ברכב התובע מתחילה במחציתו וכל הכנף הקדמית נקיה מפגיעה והפגיעה מתחילה מהמרכז לאחור משמע רכב הנתבע זז לאחור ולא נשאר על עומדו.

9.לאחר עיון בנימוקי הפרקליטים ובתמונות שהוצגו לי אני מקבל עמדת התובע במלואה וקובע כי כל האחריות רובצת לפתחם של הנתבעים.

10.משכך, אני מקבל את התביעה ומורה לנתבעת 2 לשלם לתובע מלוא סכום התביעה בסך של 18,272 ₪ בלווית ריבית והפרשי הצמדה מיום התאונה 31.12.09 ועד ליום התשלום בפעול.