וינברג ואח' נ' אברהם

החלטה

1.בפני בקשה למחיקת סעיפים וחלקי סעיפים מתצהיר עדות ראשית שהוגש על ידי ד"ר משה וינברג עו"ד (להלן: "המשיב") בתובענה התלויה ועומדת בינו ובין עו"ד אברהם דורון (להלן: "המבקש").

הבקשה מתמקדת במחיקת סעיף 19 לתצהיר המשיב וכן חלקים מסעיפים 29, 23 כמפורט בעתירה.

בסעיפים אלו התייחס המשיב להסכמה על פי שיטתו באשר לפיצויי הפיטורין ששילמה המשיבה 1 לעו"ד לימור מימרן עבור תקופת עבודתה אצל המשיבה.

2.המבקש טוען כי במסגרת הסדר הפירוד שנחתם בין המבקש למשיבים נקבע בין היתר:

"10 (ד) כל הסדר קודם בין הצדדים בטל ומבוטל בזה. הסכם זה הוא היחיד המשקף ממועד הכנסו לתוקף את מערכת היחסים בין הצדדים בהקשר לשותפות".

10 (ג)כל שינוי ו/או תוספת להסכם זה יעשו בכתב ובחתימת כל הצדדים להסכם".

3.לגירסת המבקש בניגוד להוראות שצוטטו לעיל, טען המשיב בסעיף 19 לתצהירו:

"בין הצדדים להסכם הפירוד התנהל מו"מ במשך מספר חדשים...

לקראת החתימה על הסכם הפירוד הוצג על ידי הנתבע מצג על פיו עו"ד מימרן לא הסכימה לעבוד עימו בתנאיו ועל כן, עניינה לא הוכנס לתוך ההסכם ונשאר כסיכום בע"פ שייכנס לתוקף במקרה והמעבר יתבצע כפי שאכן קרה" (ההדגשות בנוסח הבקשה-מ.ב.ח).

4.המשיב לעומת זאת טען בתגובתו כי טענותיו בסעיף 29, 23, 19 לתצהירו בנוגע לתשלום לעו"ד מימרן אינן סותרות את הסכם הפירוד כיוון שהסכם הפירוד כלל לא עוסק בסוגיה זו.

5.בתימוכין לעמדתו ציטט המשיב מהחלטת ביה"ד הארצי לעבודה בתיק ע"א 177/06 בערעור שהגישה עו"ד מימרן, שם נקבע בין היתר:

"לא מצאנו בחומר הראיות מסמך המעגן את טיעוניהם של המשיבים (קרי; המבקש והמשיב 1 דכאן – מ.ב.ח) בעניין זכויותיהם של עובדי השותפות, כפועל יוצא מפיצולה".

ובהמשך:

"לא הונח בפנינו הסכם בין הצדדים בעניין זכאותה או העדר זכאותה של המערער (עו"ד מימרן) לפיצויי פיטורין בכל תקופת עבודתה".

6.לאחר שנתתי דעתי לטענות בעלי הדין, אני פוסק כדלקמן:

6.1"טענה נגד מסמך (האסורה בתור שכזו) הינה טענה הגורסת כי המסמך אינו נכון או אינו מלא לרבות טענה על מה שנאמר לפני או בזמן עריכת המסמך" (ראו; י. קדמי על הראיות מהדורת תש"ע 2009 בעמ' 1509 ולקט האסמכתאות ב-ה.ש. 27) (להלן: "קדמי").

בבחינה זו של הדברים, טענתו של המשיב כי הסכם הפירוד אינו מלא בכל הנוגע להסדרת התשלומים לעו"ד מימרן – הינה איפוא לכאורה בבחינת טענה נגד מסמך.

6.2עם זאת, קיים חריג לכלל האוסר על הבאת טענה נגד מסמך, ועל פיו – ניתן להביא עדות בעל פה כנגד התביעה.

על פי חריג זה בתחולה לענייננו – אין מניעה להביא עדות בעל פה שיש בה כדי ללמד שאין המסמך שייך לעניין הנדון (השוו; קדמי שם בעמ' 1515).