ויל נ' ברנט ואח'

החלטה

בפניי בקשה מטעם המשיבה 5 לביטול צו למניעת הטרדה מאיימת שניתן על-ידי במעמד צד אחד ביום 12.6.2013.

המבקש פתח דף אירוע בפייסבוק, וזאת על מנת להזמין קהל לאירוע שחיטת פרה וחלוקת בשרה לנזקקים, שתכנן לבצע כאקט מחאה נגד תקציב רשות השידור. במסגרת הרישא לדף אירוע זה כתב המבקש כך:

שחיטת פרה וחלוקת בשרה למחוסרי אמצעים ועניים מול בנין רשות השידור ברוממה ירושלים, כמחאה על תקציב בן מיליארד ₪ המועבר לה כ-"פרה קדושה".

לטענת המבקש, מיד עם פתיחת דף האירוע בפייסבוק, החלו המשיבים להשמיע במסגרת הדף איומים על חייו, וכן הטרדות ודברי בלע כדוגמת: "הניאו נאצים מהליברלית החדשה שוב צפים על פני המים ממש כמו חרא. אין סיכוי שתקבלו אישור שחיטה ואם תקבלו אני ממליץ לך ולדומיך לא להגיע בכדי לא לחוות את המושג נקמה" (דברי המשיב 1); "באה לשחוט את עמרי וייל [המבקש – א.ל.ע.] ומשפחתו המורחבת... בכיכר העיר..." (המשיבה 6); "אני עדיין מקווה שמישהו ישסף לך את הגרון כאקט מחאה, הספיק לי מפסיכופטים שכמותכם, שרפו בגיהנום על מה שאתם עושים" (המשיב 7); "אני חושב שצריך לתלות את הבן אדם שפתח את הדף הזה מול רוממה ירושלים ולקבל אישור מבית המשפט לעשות זאת, יש לנו וטרינר עירוני נוכח גם" (המשיב 8); "מאחלת לך מוות איטי וכואב" (המשיבה 13); "מאחלת לכם שישחטו אתכם ואת ילדיכם בשחיטה המונית..." (המשיבה 14) - הכול כמפורט בבקשה, בתצהיר המבקש ובנספחים לו.

חלק מן האיומים הנ"ל זכו לעידודם של משיבים אחרים באמצעות לחיצה על הכפתור ה-LIKE בדף הפייסבוק.

כאמור, לנוכח הבקשה, ובעיקר על רקע החומרה שבחלק מן ההתבטאויות כלפי המבקש, כמצוטט לעיל, הוצא על-ידי, במעמד צד אחד, צו למניעת הטרדה מאיימת ביחס למבקש, וזאת מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק").

אף המשיבה 5, עורכת-דין במקצועה (להלן: "המשיבה"), הגיבה לפרסום של המבקש בפייסבוק, וזאת במלים הבאות:

עומרי וייל הפרובוקאטור העלוב שוב מרים את ראשו המכוער.

מה קרה עמרי? נמאס לך מתמונות רקע של המנגל הביתי שעליו אתה צולה חתיכות גופות שמשמשות להרעלה הפיסית והנפשית של הבנות שלך, בצרוף קללות לגארי יורופסקי?

לאחר מתן הצו במעמד צד אחד הגישה המשיבה בקשה לביטולו.

בבקשתה טענה המשיבה, כי יש לבטל את הצו בשל כך שהוא מטיל עליה פגיעה שלא לצורך בחופש הביטוי ובחופש התנועה שלה.

לגופו של ענין נטען על-ידה, כי דבריה אינם יכולים להתפרש כ"הטרדה מאיימת" כהגדרתה בחוק, כי הם אינם מהווים "איום" כהגדרתו של מושג זה בחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכי לא ניתן להסיק מהם דבר קיומו של חשש כלשהו לפגיעה בשלוות חייו של המבקש ובוודאי שלא פגיעה ממשית המצדיקה את הגבלתה של המשיבה.

לשיטתה של המשיבה, מדובר בביקורת לגיטימית, נכונה ועובדתית, החוסה תחת כנפיו של עקרון-העל של חופש הביטוי וההגנות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

עוד נטען על-ידי המשיבה, כי דבריה נכתבו בדף אירוע פומבי בפייסבוק - אירוע אשר לא הוגבל על-ידי המבקש למוזמנים בלבד - וכי המבקש אף טרח להפיץ את דבר האירוע בקרב הקהילה הטבעונית בפייסבוק עימה נמנית המשיבה, וזאת על מנת ליצור פרובוקציה בקרב קהילה זו.

בהקשר זה ציינה המשיבה כי מזה תקופה ארוכה שהמבקש משתמש בכל פרובוקציה אפשרית על מנת להגיע לעימותים עם טבעונים ו/או על מנת להכעיסם, ואף צירפה דיסק שלטענתה מכיל מאה צילומי מסך מפרופיל הפייסבוק של המבקש, המלמד על כך.

בנוסף לכך הביאה המשיבה בגוף הבקשה, דוגמא לדברים שכתב המבקש לאחר שלטענתה פרסם תמונה של מכשיר לצליית בשר (מנגל) ועליו חלקי גופות של בעלי-חיים בליווי הכיתוב:

במסגרת המאבק שלנו נגד אכילת בשר בודדנו תאים מישבנו של יורופסקי. את התאים הרבינו במעבדה ויצרנו מהם מעדנים. כך מנענו רצח אכזרי של בהמות חסרות ישע.

בתמונה: מעדני טופו להמחשה.

המשיבה ציינה בהקשר לדברים אלה, כי גארי יורופסקי הוא טבעוני אמריקאי, אשר הרצאתו פורסמה באמצעות אתר יוטיוב וגרמה לאנשים רבים לעבור לתזונה טבעונית שאינה כוללת כל מוצרים מהחי, וכי בעיני רבים נתפס יורופסקי כאחראי לגל הטבעונות בארץ אשר הפך בכך למושא שנאה של אנשים כדוגמת המבקש.