ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
20861-04-10
05/03/2013
|
בפני השופט:
רחל ערקובי
|
- נגד - |
התובע:
צחי ויינר
|
הנתבע:
ראובן גמיל
|
פסק-דין |
פסק דין
בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי קריסת מסלעה, וכן תשלום בגין תיקון ליקויים בבניית מסלעה, בביתו של התובע.
לאור הטענות הנוגעות לליקויים בביצוע עבודה, וכן קיומן של שתי חוות דעת, ניתנה על ידי החלטה המורה על מינוי מומחה, שמונה, ונתן את חוות דעתו, מר קלמיס אדי , (להלן: "המומחה").
המומחה מטעם ביהמ"ש נחקר, כמו גם התובע והנתבע, כמו כן כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת אולם המומחים לא הופיעו להיחקר על חוות דעתם, וחוות דעתם הוצאה מחומר הראיות, ומשכך ניתנה על ידי החלטה לסיכומים בעל פה, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, ופס"ד זה ניתן לאחר שמיעת הצדדים.
טענות התובע:
התובע טוען, כי התקשר עם הנתבע לביצוע עבודות פיתוח חצר ביתו ברחוב פרנקל בגדרה, כאשר, הנתבע הציג עצמו כמי שהינו קבלן רשום.
התובע טוען, כי העבודה כללה, עבודות פיתוח, בניית מסלעה, הסדרת דרך גישה, חפירה מילוי ויישור החצר ובניית גדר בין חצר בית התובע לחצר בית שכנו.
התובע טוען, כי המסלעה שבנה הנתבע החלה לנטות, וכי הנתבע זומן לתקנה, ולטענתו ביצע את התיקון.
התובע טוען, כי כשנה לאחר בניית המסלעה, קרס חלק מהמסלעה וחלקה האחר נטה בצורה מסוכנת.
התובע טוען, כי הנתבע חייב לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו והליקויים בעבודתו, כן דורש פיצוי בגין עוגמת הנפש.
טענות הנתבע:
הנתבע טוען, כי לא קיבל את השכר בעבור עבודתו, וכי אינו קבלן רשום ומעולם לא הציג עצמו כקבלן רשום.
הנתבע טוען, כי אכן ביצע עבודה בעבור התובע, אלא שהתובע בעצמו גרם לנזקים שנגרמו למסלעה, שכן ביצע חפירות בסמוך לגדר המסלעה, באופן שגרם לנזקים הנטענים.
הנתבע טען, כי הנזקים נגרמו כולם בעטיו של התובע, אשר החלק שקרס הינו החלק שנחפר על ידי התובע, כאשר המסלעה שלא נחפרה עומדת יציבה על תילה.
הנתבע טען, כי התובע ביצע חפירה לצורך בניית בריכת דגים, וכי בגין אותה החפירה נגרם כל הנזק הנטען, ויש לדחות את התביעה ולהורות לתובע לשלם את שכר עבודתו.
דיון:
חוות דעת מומחה ביהמ"ש;
כאמור ביהמ"ש מינה מומחה שהתייצב לחקירה.
בחוות דעתו, חילק המומחה את הקירות בהתאם לתשריט סקיצה שערך ולטעמי נוחות גרידא, לקירות המצוינים באותיות A. B. C.
המומחה פרט, כי בעת ביקורו במקום, קירות B ו-C לא היו קיימים, שכן במקומם נבנו קירות מביטון מזויין, ולכן לא התייחס לקירות אלה.