ויינר נ' אלעוברה

פסק דין

1.ע"פ כתב התביעה, רכב התובע פנה ימינה, תוך הצמדות לנתיב הימני בכביש אליו פנה ואז הגיחה משאית מצד שמאל, סטתה לנתיב הימני בו נסע התובע ופגע ברכבו בדופן השמאלי. לטענת התובע, הנתבע אשם בתאונה שכן סטה מנתיב נסיעתו, לא שם ליבו לדרך ונהג במהירות מופרזת. סכום התביעה עומד על סך 11,135 ₪.

2.הנתבע, בכתב ההגנה, טוען שהוא נסע בנתיב ימין ואז רכב התובע, שהגיע מצד ימין, פנה ימינה לכביש בו נסע בלא שנתן זכות קדימה לרכבו למרות שבכיוון נסיעת הנתבע היה שלט המורה כי על התובע ליתן זכות קדימה (תמרור ב – 36). כתוצאה מאי מתן זכות הקדימה פגע רכב הנתבע ברכב התובע.

בנסיבות אלה, מבקש הנתבע לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

3.התובע בעדותו בביהמ"ש מאשר כי אכן פנה ימינה לכביש בו נסע אותה עת רכב הנתבע וכן מאשר כי היה לו שלט המורה לו ליתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה.

התובע טוען בעדותו שהנתבע יצא לכביש בלא שנתן לו זכות קדימה, הפתיע אותו וכתוצאה מכך אירעה התאונה.

4.דין התביעה להידחות.

אין מחלוקת שהתובע הגיע לצומת בה היה עליו ליתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה. התובע עצמו מאשר כי התאונה אירעה במרחק של 20 מטר מהצומת, כלומר, זמן קצר ומרחק קצר לאחר ביצוע הפנייה ימינה.

בנסיבות אלה, המסקנה המתבקשת היא שאכן התובע לא נתן זכות קדימה לרכב הנתבע שכן מחובתו היה להימנע מלבצע הפנייה כל עוד קיים חשש שרכב המגיע בדרך החוצה יגיע לצומת ועלול לפגוע ברכב שנכנס לצומת בלא שיספיק לבלום טרם הפגיעה בו, מה עוד שמדובר במשאית כבדה.

גרסת התובע על פיה הכביש היה פנוי וכי לא הבחין במשאית אינה סבירה ולא מתיישבת עם העובדה שמרחק קצר לאחר הצומת אירעה התאונה. לתובע היה שדה ראייה שיכול היה להבחין במשאית המתקרבת ועל כן חובה היה עליו להימנע מלהיכנס לצומת תוך מתן זכות קדימה למשאית ולא להיכנס לצומת מתוך הנחה שהמשאית תאיט או לא תגיע לצומת או בסמוך לה, בעת או מיד לאחר שיבצע את הפנייה שמאלה.

גרסת הנתבע על פיה התובע לא נתן לו זכות קדימה והפר את חובתו לעצור עד שיחלוף על פני הצומת סבירה ומתיישבת עם ההגיון והשכל הישר.

אציין שגם אם המשאית נסעה במהירות בלתי סבירה, הרי עדיין מחובת התובע היה ליתן למשאית זכות קדימה עת שהבחין בה או יכול היה להבחין בה מתקרבת לצומת ומשלא עשה כן הפר את חובתו.

אשר על כן, דין התביעה להידחות.

יחד עם זאת, בהתחשב בכך שגם נהג המשאית לא היה עירני מספיק ויכול היה למנוע את התאונה, אין אני פוסק הוצאות למי מהצדדים.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, ט' תמוז תש"ע, 21 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: