ויי 2 קיי (יסעור וקוטר) שרותי קריאטיב לפרסום בע"מ. נ' תעוזה מ.י. בע"מ

החלטה

החלטה תישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

צחי אלמוג, רשם

החלטה

המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 48,235 ₪ בגין שירותי פרסום כדלקמן:

הזמנה מיום 16.12.07 לגבי המצאת סיסמה ושם למוצר מסוג ספוג וכן עיצוב אריזה, כאשר שווי ההזמנה 5,500 ₪; הסכמה מיום 17.12.07 על מתן שירותי ייעוץ לשיווק מוצרי המבקשת בעלות של 6,000 ₪ + מע"מ החל מינואר 2008; הזמנה מיום 25.12.07 ביחס לעיצוב עלונים על סך 6,000 ₪ והזמנה מיום 16.1.08 ביחס לשירות הפקת עלונים כולל פרפורציה בסך 25,000 ₪ וכן הפצה בסך 5,450 ₪ + מע"מ.

המשיבה טוענת כי המבקשת שילמה סכומים שונים על חשבון החוב ובסך הכל נותר לה לשלם את הסכום הנתבע המורכב משירותים עבור קופירייטינג ועיצוב של מוצר הספוג, ריטיינר חודשי ועבור הפקדת עלונים.

המבקשת טוענת בתצהירה כי מדובר בתביעה מופרכת ולראיה לכך המבקשת המתינה שלוש שנים עד להגשת התביעה.

אשר לתביעה בגין השירותים עבור מוצר הספוג, טוענת המבקשת כי מדובר בהצעת מחיר בלבד שבסופו של דבר לא יצאה אל הפועל מאחר שהמוצר כלל לא שווק בסופו של יום והמבקשת כלל לא רכשה אותו מהיצרן.

ביחס לשירותי היעוץ (הריטיינר החודשי) טענה המבקשת כי מדובר בהתקשרות עבור חודש אחד בלבד אשר בגינו שולם למשיבה בצ'ק שתצלומו צורף לבקשה.

באשר לעיצוב העלונים טענה המבקשת כי המשיבה כלל לא עיצבה את העלונים, אלא מעצבת גרפית אחרת ועל כן אין הנתבעת מחויבת לשלם עבור כך.

באשר לתביעה עבור שירותי הפקת העלונים והפצתם, טוענת המבקשת כי לאור המחיר הגבוה שדרשה המשיבה הוסכם רק על הפצתם של העלונים שהתובעת כלל לא עיצבה אותם ובגין ההפצה בלבד שולם לתובעת בצ'ק שצורף לבקשה.

המצהירה מטעם המבקשת נחקרה על תצהירה. מדובר בחקירה שהתנהלה פרק זמן ארוך מהסביר. כידוע על פי ההלכה, חקירה ארוכה מעידה לכאורה שיש עניינים שנויים במחלוקת שאותם יש לברר.

אף שהמצהירה לא שיתפה פעולה עם החקירה וענתה לעיתים כפי העולה על רוחה, הרי ששוכנעתי מתשובותיה כי קיימת מחלוקת של ממש ביחס להיקף השירותים שנתנה המשיבה למבקשת.

בשלב זה של הדיון אין צורך לקבוע ממצאים ואין צורך לקבוע בשאלות מהימנות - יש להשאיר זאת לביהמ"ש במסגרת ההליך העיקרי.

איני סבור כי יש בהגנת המבקשת הגנת בדים המצדיקה את דחיית הבקשה כבר בשלב זה ושוכנעתי כי כנגד גירסת המבקשת יש לשמוע את גירסת המשיבה ורק לאחר מכן יכול ביהמ"ש לקבוע ממצאים פוזיטיביים ולהכריע בתביעה.

הדבר אף נלמד מתקנה 205(ג) לפיה ביהמ"ש יכול ליתן רשות להתגונן על סמך התצהיר בלבד והוא אף אינו חייב לנמק את החלטתו. אף ביהמ"ש העליון התבטא לאחרונה וחזר על ההלכה הידועה כי די בקצה חוט ובהגנה אפשרית דחוקה על מנת שביהמ"ש יתן רשות להתגונן כדי שהמחלוקת תוכרע לגופה לאחר שנשמעו גירסאות שני הצדדים.

במקרה זה דומני כי רק למקרא התצהיר ניתן היה לעשות שימוש בתקנה האמורה על מנת לאפשר קבלת גירסת הצד שכנגד לגירסת המבקשת.

ב"כ המשיבה טען בסיכומים כי יש לתת רשות להתגונן לגבי חלק קטן מהתביעה וגם מכך נלמד כי הוא בעצמו סבור שאין מדובר בהגנת בדים, ובנסיבות העניין, כאשר מדובר בתביעה שהוגשה כשלוש שנים לאחר סיום ההתקשרות, יש מקום ליתן למבקשת את יומה בביהמ"ש כדי שתתברר מלוא יריעת המחלוקת בין הצדדים.

התיק נקבע להוכחות בפני כב' השופטת חנה קלוגמן ביום 26.6.11 בשעה 10:30. הצדדים יפעלו לפי תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בתקנה זו.