ויזמן ואח' נ' יהושע ואח'

פסק דין

בפני תובענה למתן פסק דין הצהרתי "לפיו התובע הינו הבעלים הבלעדי של המקרקעין שנרכשו על ידו ע"פ הסכם המכר", כך כלשון כתב התביעה.

הרקע לתובענה:

התובע זכאי, לכאורה, להירשם כבעלים של 161/11831 חלקים של המקרקעין הידועים כגוש 6135 חלקה 47 (להלן: "המקרקעין") מכוח הסכם מכר מיום 4.11.97 (להלן:"הסכם המכר") לפיו רכש את זכויותיו מהבעלים הרשום לאה לוי. זכויותיו של התובע מזוהות על פי הכתובת רח' רוני 21 בתל אביב (להלן: "רוני 21").

הנתבעת הינה יורשתו היחידה של המנוח יהושע שלום הרשום כבעלים במושע של 88/11831 חלקים של המקרקעין הנ"ל והמזוהים על פי הכתובת רח' רוני 19 בתל אביב (להלן: "רוני 19").

רוני 21 ורוני 19 הינם מקרקעין סמוכים הגובלים זה בזה.

על רוני 21 בנוי בית המגורים בו מתגורר התובע, ואילו רוני 19 הינו מגרש ריק משהמבנה שעמד עליו בעבר נהרס מכוח צו הריסה שהוציאה עיריית תל אביב, ככל הנראה בשל היותו מבנה מסוכן.

בשנת 1999 הגיש התובע בקשה להיתר בניה בה ביקש תוספת בניה בקומת הקרקע וכן בניה חדשה בקומה שנייה. הבקשה נעתרה. בשלב מסוים הגישה הנתבעת התנגדות בטענה שחלק מן השטח שנכלל בבקשת התובע שייך לה, וכי הבניה המבוקשת פולשת לשטחה.

הוועדה המקומית דנה בהתנגדות ובהחלטתה מיום 14.3.2001 קיבלה אותה וביטלה את היתר הבניה מן הנימוק: "שכן לא הוכח שהשטח שעליו מבקשים את הבניה שייך למבקש הבקשה".

מדובר בתביעה שהוגשה עוד בשנת 2004 והועברה אלי בחודש אפריל 2010.

למרבית הצער התחלפו פרקליטיו של התובע חדשות לבקרים, דבר שלא סייע לניהול התיק בצורה מסודרת.

העתירה:

עיון בכתב התביעה, כמו גם בטיעוני באי כוח התובע בישיבות השונות, לא מבהיר לקורא במה מתמקדת התביעה ומהי עתירתו של התובע, שכן נסח כתב התביעה נקט בלשון מעורפלת וכללית. התובע עותר למתן פסק דין הצהרתי שיכריז כי הינו הבעלים הבלעדי של המקרקעין שרכש על פי הסכם המכר, שעה שלמעשה איש אינו חולק כי רכש את מלוא זכויותיה של המוכרת הגב' לאה לוי, וזו אף איננה צד בהליך שבפני.

מטענות ב"כ הצדדים בדיונים השונים ניתן להבין כי הסכסוך מתמקד בקו הגבול בין שני המקרקעין.

מהטענות שהעלה התובע בתצהיר עדות ראשית מטעמו וכן מעדותו בפני, ניתן להבין כי התובע טוען כי בהסכם המכר רכש את מלוא הזכויות ברוני 21, עליו בנוי ביתו, וגם את הזכויות ברוני 19- הרשום על שם מורישה של הנתבעת, וכי שני המקרקעין שייכים לו. כך בסעיף 12 לתצהירו:

"במענה לשאלותי בנדון הודיעני עו"ד מנחם עצמון בכתב כי חלקת המקרקעין אותה רכשתי על פי החוזה, כוללת את הקרקע אשר לטענת הגב' שרה שלום מצויה בבעלותה."

וכך בעדות התובע בפני:

"קניתי את הבית על פי הנסח של 161 מטר כולל. בנסח כך כתוב 161 מטר. יש גם תצהיר של בעל הנכס שהוא מצהיר שזה כולל השטח שזה רוני 19 שהיה מחסן של רוני 21. ברוני 19 היה מחסן השייך לרוני 21 רוני 21 זה אני."

(עמ' 8 לפרוטוקול מול השורות 9-11).

הנתבעת טוענת כי המקרקעין הידועים כרוני 19 רשומים על שם בעלה המנוח בלשכת רשם המקרקעין והיו מאז ומתמיד בבעלותו. בשנים מסויימות אף עמדו על המקרקעין שני מבנים שהיו מאוכלסים בדיירים. הנתבעת דוחה מכל וכל את טענת התובע לפיה רוני 19 הינו חלק בלתי נפרד מן המקרקעין אותם רכש התובע.