וטפה נ' כריים ואח'

החלטה

ביום 14.6.12 נתתי פס"ד בתיק זה.

פסה"ד הוא מנומק ומשתרע על פני 3 עמודים. אם סבור המבקש, כי נפלה טעות בפסק דינו של ביהמ"ש יכול היה להגיש בקשת רשות ערעור לבימ"ש מחוזי ולאור פנייתו לביהמ"ש אני משתמש בסמכותי ומאריך את המועד של 15 יום נוספים לצורך בקשת רשות ערעור אם הוא מבקש לעשות כן.

למעלה מן הצורך ומכיוון שאמון הציבור יקר לי אומר כך:

מר גדי גל, קצין הבטיחות בתעבורה הינו בעל עניין בתיק זה ומייצג את הנתבעת 3. מר גל לא היה בעת התרחשות התאונה והוא איננו אחד הנהגים המעורבים בתיק זה שעדותם נשמעה (והטענה להעדר מגע בין הרכבים היא טענה שנשמעה ע"י הנהג מטעמו כשהוא לא נמצא במקום). חרף זאת, אפשר לו ביהמ"ש בפרוטוקול לומר את דברו ואת טענותיו. מעבר לכך, תיק זה לווה על ידי נציג של חברת ביטוח כלל שמן הסתם הינו גם מנוסה בתיקים מעין אלה.

אני סבור שנתתי את הזמן השיפוטי המתאים בתיק והפרוטוקול מלמד על כך, ואני סבור גם שהטענות לחוסר סובלנות וטון דיבור לא נעים שצוינו בפנייתו של מר גדי גל אליי, הן פשוט לא נכונות. אני משתדל להיות סובלני עד כמה שניתן בתיק זה וגם בתיקים אחרים הקבועים באותו יום

ומדובר במספר לא מבוטל של תיקים.

על הפונה להבין , כשמדובר בתיק של תביעה קטנה הזמן השיפוטי המוקדש לתיק הוא פרופורציונאלי למספר התיקים באותו יום וההתרכזות היא בעיקר בנהגים אשר היו מעורבים בזמן האירוע ולא בעלי עניין חיצוניים אשר גם להם ניתנה זכות הדיבור ולראייה הפרוטוקול שבמהלכה נשמעה עדותו של מר גדי גל גם כן.

זאת ועוד, כאשר יש גרסה מול גרסה, בוחן ביהמ"ש בין השאר ראיות חיצוניות וטופס ההודעה על התאונה הוא אחד הפרמטרים המסייעים בידי ביהמ"ש.

טיבה של הכרעה שיפוטית היא שאחד הצדדים לא מרוצה ממנה אבל לא ייתכן שכאשר צד לא מרוצה מתוצאה הוא יפנה לבית משפט תוך הצגת טענות משוללות כל יסוד.

אני שב ומציין כי אם הנתבעת 3 סבורה כי נפלה שגגה מלפניו של ביהמ"ש אני מאריך לה את המועד של 15 יום בפנייה לביהמ"ש המחוזי בבקשת רשות ערעור.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ב, 09 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: