וותד נ' שלמה

החלטה

המבקש הגיש התנגדות ביום 8/1/2013 יחד עם בקשה להארכת מועד.

החלטת רשם ההוצל"פ מיום הגשת הבקשה קבעה, כי המועד האחרון להגשת התנגדות חלף ביום 13/6/2012.

בקשת המבקש כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיר המבקש מציינת, כי האזהרה לא התקבלה מעולם ע"י המבקש, כי על קיום תיק ההוצל"פ נודע לו אך לאחר קבלת עיקולים וכי השקים נשוא ההתנגדות נגנבו ממנו יחד עם רכבו ביום 26/3/2010.

באותו יום גם הוגשה תלונה במשטרה בעניין הגניבה וביום 29/03/2010 ניתנה ע"י המבקש, עפ"י הצהרתו, הוראת ביטול ביחס לשקים השייכים (כך גם עולה מתצלום השקים).

תשובת הזוכה מיום 30/01/2013 משתרעת על פני 19 עמודים.

היא מציינת, בלוית אישור מסירה ותצהיר שליח (נספחים ג' וד'), כי ביום 14/5/2012 הומצאה אזהרה למבקש, ולכן התנגדותו הוגשה באיחור בן כ – 6 חודשים.

העיקולים הנזכרים בבקשת המבקש הוטלו ביום 4/7/2012 והמבקש הנוקב בעובדת הטלת העיקולים (מבלי לנקוב בתאריך כלשהו) ישב בחיבוק ידיים כחודשיים תמימים עד אשר הוגשה בקשתו.

עוד ביום 28/11/2012 פנה ב"כ המבקש אל ב"כ המשיב ומכאן שכבר שבשלהי נובמבר 2012 ידע המבקש על תיק הוצל"פ זה.

תשובת המבקש מיום 17/2/2013, עמוסה בהערות ערכיות מיותרות לחלוטין.

נוכח משקלם הניכר של טענות ההגנה העולות מן ההתנגדות, היינו, כי המדובר בשקים שנגנבו מן המבקש, אשר לגביהם התלונן הוא במשטרה ו- 3 ימים לאחר הגניבה, נתן הוראת ביטול כנגד השקים השייכים, דומני, כי יש לבכר את טיעוני ההגנה הנכבדים על פני המחדל ככל שהיה בהגשת ההתנגדות במועדה.

אין ספק, כי ההתנגדות הוגשה באיחור, שהרי הוגשה בקשה להארכת המועד להגשתה, אולם, יחד עם זאת, עולה מכתבי שני הצדדים, כי שניהם היו מודעים לבעייתיות העולה מטענות ההתנגדות ואף קוים דיאלוג זה או אחר בין באי כוח הצדדים.

מכל אלו, אני מוצא לנכון להאריך המועד להגשת התנגדות מבלי לקבוע מסמרות ביחס לתאריך המצאת האזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ.

לאחר שבחנתי את מכלול הכתבים ואף כעולה בחלקו מהחלטה זו, אני מוצא לנכון לעשות שימוש בסמכות המסורה לי 245(ג) בתקסד"א וליתן למבקש הרשות להתגונן מפני התובענה בלא לקיים דיון במעמד הצדדים, בהתנגדות.

הליכי ההוצל"פ בתיק שבכותרת, ככל שלא גרם המבקש לעיכובם באמצעות ההפקדה (ראה החלטתי מיום 18/1/2013) יעוכבו מעתה ואילך ועד להחלטה אחרת.

אם הפקיד המבקש סכום כאמור בהחלטה הנ"ל, יישאר הסכום במקומו עד לאחר תום ההתדיינות, ועפ"י תוצאותיה יקבע למי יימסר הוא.

נתונה למבקש הרשות להתגונן, בלא צו להוצאות.

נוכח שווי התובענה (נמוך מ- 75,000.00₪) תתברר התובענה בסדר דין מהיר.

החלטה זו תועבר למנ"ת, על מנת שייקבע דיון בפני מותב.

בהחלטת המנ"ת, יינתנו הוראות מתאימות לקראת הדיון, בהתחשב בטיב ההליך ובסוגו.