וועד מסגד א-טור נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופטת שרון לארי בבלי) מיום 30.12.20122 בתיק ב"ש 2928/12.

ההליכים בבית המשפט קמא:

1. המשיבה הגישה בקשה לצו הריסה לפי סעיף 212(ג) לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965 (להלן "החוק"), להורות על הריסת מבנה הנמצא בשייח ענבר, א-טור בצמוד למסגד.

בבקשה צויין כי בתאריך בלתי ידוע, בין 12.1.12 לבין 21.2.12 החלו בבניית מבנה בן 2 קומות בשטח כולל של 680 מ"ר. צויין כי האחראי לביצוע העבודות אינו ידוע ולא ניתן לאתר את האדם אשר ביצע את העבירה.

המשיב בבקשה צויין "לא ידוע".

2. ביום 5.6.2012 הוגשה "תשובה מטעם המשיב" וצויין כי המשיב (המערער שלפני), "וועד מסגד א-טור" מתכבד להגיש תשובתו.

בתשובה נטען כי הבנייה הינה מסגד א-טור אשר קיים עשרות שנים, כי מדובר במקום קדוש המשמש לתפילת אלפי מוסלמים עוד מלפני קום מדינת ישראל וכי עניין המסגד אינו בסמכותו העניינית של בית המשפט מאחר שהינו מקום קדוש.

כן נטען כי הבניה קיימת מזה שנים רבות.

לטענה כי מי שביצע את הבניה אינו ידוע, צויין כי "המשיב יצהיר כי 'הבניה' נשוא תיק זה בוצעה על ידו והוא האחראי לגביה".

3. התשובה האמורה מטעם המערער הועברה לתגובת המשיבה, וזו ציינה כי מדובר במבנה הנמצא בסמוך למסגד, אשר נבנה בשנת 2012. צויין כי מדובר במבנה בשטח נרחב של 680 מ"ר, שנבנה ללא היתר ואין טענה כי יש לגביו היתר. כן נטען כי יש אינטרס ציבורי מובהק המתבטא הן בהיקף הבניה והן בעצם ייעוד הקרקע למגורים. לפיכך נתבקש בית המשפט לדחות את הבקשה ולחילופין לקבוע דיון במעמד הצדדים.

4. בדיון שהתקיים ביום 17.10.2012 טען ב"כ המערער "נודע לנו עכשיו שישנו אדם בשם עבד אל ג'וואד אשר מסר הודעת חשוד אצל הפיקוח על הבניה, בנוגע לבניה. אני מבקש הזדמנות ליצור איתו קשר ולבדוק אם הוא לוקח אחריות על הבניה שאז המאשימה תהה מוכנה לשקול צעדיה...".

בדיון שהתקיים לאחר מכן, ביום 26.11.2012, הודיע ב"כ המערער כי הוא מבקש לקבוע את התיק לחקירת עדים וכי הוא עומד על ההתנגדות, והתיק נקבע לחקירת העדים.

5. בדיון שהתקיים ביום 30.12.2012 טענה המשיבה כי יש לדחות את ההתנגדות על הסף, מן הטעם שהמערער, וועד המסגד, אינו אישיות משפטית מוכרת בדין, אינו יכול לתבוע או להתבע ואינו יכול להגיש התנגדות במסגרת הליך משפטי.

לאור טענת ב"כ המשיבה, טען ב"כ המערער כי בהליך הנוכחי אין צורך בכך שהמתנגד יהיה אישיות משפטית. לחילופין ביקש לאפשר למערער להופיע בדיון "כידיד בית המשפט, כדי לסייע לבית המשפט להחליט בבקשה".

החלטת בית המשפט היתה כי וועד המסגד אינו ישות משפטית, כי יתקיים דיון ועדי המבקשת (המשיבה שלפני) יישמעו, אך לא יותר לאף גורם מטעם המערער להשמיע דבריו.

בהמשך שמע בית המשפט את עדותו של מפקח הבניה מר צחי ביאזי, אשר העיד כי בביקורו במקום ביום 12.1.12 ראה כי בסמוך למסגד קיים החלו בבניית מבנה בן 2 קומות בשטח של כ- 300 – 400 מ"ר כל קומה. טרם החלו בעבודות פנים, המבנה לא היה מאוכלס ולא ראוי לאיכלוס. בביקור נוסף ביום 21.2.12 ראה שהחלו בבניית הקומה השניה במבנה, טרם יצקו תקרה. לבניה אין היתר.

במהלך החקירה ביקש ב"כ המערער להגיש באמצעות העד את הודעתו של מר אל ג'וואד, אשר לטענתו הוא האחראי על הבניה, אך המשיבה התנגדה ובית המשפט לא קיבל את ההודעה כראיה.

עד נוסף, מר יוסי משה, העיד כי יעוד הקרקע למגורים.

בתום שמיעת העדים סיכמה ב"כ המשיבה, וטענה כי הוכח שהבניה ללא היתר, כי יש אינטרס ציבורי במתן צו הריסה וכי לא נמצא האחראי לביצוע העבודות.