וונונו נ' צדיק

החלטה

לפני בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בדימונה במחוז דרום, וזאת בהעדר סמכות מקומית.

העובדות הרלבנטיות לעניין:

התובע הוא עו"ד והנתבעת שכרה את שירותיו לצורך הגשת תובענה לביטול הסכם מכר. הסכם שכר הטרחה נערך ונחתם בירושלים ביום 5.7.10.

בכתב התביעה טוען התובע כי ביצע פעולות משפטיות שונות לבקשת הנתבעת, לרבות הגשת תביעה לבית משפט השלום בבאר שבע, ת"א 41926-12-10. כחלק מפעולות אלו נפגש התובע עם ילדיה של הנתבעת בירושלים וזאת כדי לקבל מהם ראיות לתיק, ולהקל על הנתבעת בניהול ענייניה.

ביום 17.7.12 הודיעה הנתבעת לתובע על כך שהיא מבטלת את ייצוגו בתובענה ועו"ד מאיר סוויסה הוא זה שייצגה מעתה והלאה.

התובע דורש את שכר טרחתו בהתאם להסכם ולעבודה שביצע, וזו התביעה שבפני.

התובע טוען כי לביהמ"ש השלום בירושלים סמכות מקומית לדון בתביעה, שכן הסכם שכר הטרחה נחתם בירושלים ונערכו פגישות בעיר זו.

הבקשה להעברת מקום הדיון לבית המשפט בדימונה:

הנתבעת טוענת כי בהתאם לס' 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 מרבית האינדיקציות מלמדות כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט בדרום:

המבקשת שכרה את שירותיו של המשיבה בקשר לנכס הממוקם בבאר שבע

הנתבעת עצמה מתגוררת בבאר שבע.

באר שבע היא המקום שנועד לקיום התחייבות בין הצדדים.

כל הפגישות בין הצדדים (למעט הפגישה של חתימה על הסכם שכר הטרחה) התקיימו בבאר שבע לרבות עם ילדיה של המבקשת.

התובע אף פעל למען הנתבעת במוסדות רשמיים שונים בבאר שבע.

הנתבעת גם טוענת כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת העברת ההליך לבית המשפט בדימונה, וזאת נוכח מצבה הבריאותי וההוצאות שיגרמו לה אם ההליך ישמע בירושלים.

תגובת המשיב לבקשה להעברת הדיון לבית המשפט בדימונה

ע"פ ס' 3(א)2 לתקנות סדר הדין האזרחי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום בירושלים שכן בירושלים נוצרה ההתחייבות בין הצדדים. הנתבעת עצמה אישרה כי הסכם שכר הטרחה נחתם בירושלים.

עם כריתתו של חוזה בין הצדדים חל עליו ס' 44 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973 הקובע את מקום הקיום לתשלום חובה שנובע מההסכם עצמו.

באר שבע אינה המקום שנועד לקיום ההתחייבות בין הצדדים ומעולם לא נקבע בין הצדדים כי המקום שנועד לקיום ההתחייבות יהיה עיר זו. מדובר על פרט מהותי שהיה אמור להופיע בהסכם שכה"ט.