וולף ואח' נ' צדוק ואח'

פסק דין

בהמשך להסכמות הצדדים בדיון, עת ביקשו כי יינתן פסק דין בדרך של פשרה, חרף הכרות המותב עם משפחת נתבע 2 - אני מורה כדלקמן:

על יסוד בקשת התובעים נמחקת התביעה ביחס לנתבעים 5 ו- 6, ללא צו להוצאות.

באשר לתביעה הכספית שנותרה ביחס לנתבעים 1-4 ישלמו הנתבעים הנ"ל לתובעים פיצוי בסך כולל של 16,230 ₪.

מעבר לאמור כל צד ישא בהוצאותיו.

העתק יישלח גם למחזיק 1 בבש"א 1694/10, אשר יעביר מהכספים המעוקלים, סך של 16,230 ₪ לידי התובעים ואת היתרה לידי הנתבעים 1-4.

אף שהצדדים לא עמדו על הנמקת ההכרעה אני מוצאת להוסיף מספר מילים באשר להכרעתי וזאת כדלקמן:

באשר למצב חלקו של הנכס שהוחזק על ידי הנתבעים 4-1;

על אף היותי מודעת לטענות נתבע 1 בפני ועדת הערר לתכנון ולבניה בערר 1-168-06, הנחתי כי הנכס אכן היה נטוש מעת פטירת אב הנתבעים וכי היה במצב שאינו מאפשר בו מגורים, ללא שיפוץ. הנחה זו מושתת על כך שכנגד טענות הנתבע 1, בפני ועדת הערר - יש ליתן את הדעת לכלל הדברים הבאים:

בפני ועדת הערר הוצגו מסמכים המעידים על העדר צריכת מים וחשמל בנכס, במשך פרקי זמן ממושכים.

המשיב לערר שם, תמך עובדתית בטענות שמעלים כעת הנתבעים, עת טען בכתב תשובתו כי הבית עזוב ונטוש וניכר כי שנים לא התגורר בו איש. עוד נטען שם כי פתח הבית אף פרוץ לחלוטין ויש בו ברזלי תמיכה (ר' שם, עמ' 2 לכתב התשובה),

הוצגו תמונות המעידות כי אכן הבית במצב שאינו ראוי למגורים וזאת בהתאמה למתואר על ידי המשיב, בערר האמור, ובהתאמה לטענות הנתבעים, בהליך דנן,

בעוד הנתבעים הציגו חוות דעת שמאית בה מתואר הנכס בהתאמה לטענותיהם, לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם התובעים. אף אם יש ממש בטענה כי הוסתר חלק מהנכס בחוות הדעת השמאית האמורה, מכל מקום, חלק זה של הבינוי, ניצב מעל קומה המוחזקת באמצעות עמודים ולפיכך קשה להלום כי ניתן להתגורר בו בבטחה. עו"ד שמר לא הציג חוות הדעת הנוספת, אליה התייחס בטיעוניו וממילא לא היה ניתן להידרש לפרטי האמור בה.

עיון מדוקדק באמור בפני ועדת הערר מעלה כי למעשה גם שם לא נאמר שהנתבע 1 מתגורר עם משפחתו וילדיו בנכס, אלא נאמר כי הוא נמצא שם, והוא מתעתד לשפץ הנכס ולהעביר בעתיד מגורי משפחתו לשם.

הונח כי פניה ראשונה באשר לדמי שימוש הייתה ביום 23.9.09, כאשר הנכס נמכר על ידי הנתבעים 4-1 כבר ביום 28.12.09;

האמור מושתת על פניית עו"ד ימין במכתב מיום 23.9.09 וחוזה המכר של הדירה שהוצג.

אף שבמכתב קיימת בקשה לתשלום דמי שימוש בגין תקופה שחלפה, אזי - בשים לב למצב הנכס והעובדה שהצדדים ידעו שהוא נטוש, נראה כי אין מקום לדרישה זו, בדיעבד.

עוד ניתן משקל לעובדה שנראה כי דרישה זו עלתה על רקע כשלון מו"מ שנוהל עם הנתבעים לרכישת הזכויות בנכס. מו"מ שהחל בחודש יולי 2009 או בסמוך.

באשר למנעול שהותקן;

יש ליתן את הדעת לכך שבתצהיר נתבע 1 מיום 9.2.10 (בבש"א 1694/10), קיימת הודאה בסעיף 7ב' כי הנכס היה נעול מטעם הנתבעים (אם כי לא הייתה כלל בקשה לקבל המפתח, בהתחשב במצבו הפיזי הידוע).