וולינסקי בר חיים נ' ליאור ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו מיום 9 ביוני 2012 (כבוד הרשם הבכיר אדי לכנר) לפיו נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבים בגין נזקים שנגרמו לרכבו של המבקש מתאונת דרכים מיום 12.1.12 ע"י רכב המשיב 1.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים עסקה בשאלת האחריות לתאונה כאשר המבקש טען כי המשיבה פגעה ברכבו והמשיבה טענה כי המבקש הוא זה שנכנס לכיכר לא פנויה ופגע ברכבה.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בפסק הדין ובתגובת המשיבים לבר"ע, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

עיקר טענותיו של המבקש הינן כנגד קביעות עובדתיות אשר בוססו על התרשמותו של בית המשפט קמא מן העדויות. כבוד הרשם הבכיר אדי לכנר קבע כי עדות המשיבה הייתה אמינה בעיניו וכי האחריות הבלעדית לקרות התאונה מוטלת על המבקש שלא ווידא כי הכיכר פנויה בטרם נכנס לכיכר בו נסעה המשיבה.

בענייננו, בית המשפט קמא דחה את תביעת המבקש בפסק דין מנומק, זאת לאחר ששמע את עדויות הצדדים בפניו, והתרשם מהם באופן בלתי אמצעי. כידוע, בית המשפט שלערעור לא יתערב בממצאים שבעובדה ובממצאי מהימנות, אלא אם נמצאו שגיאות פשוטות וברורות בפסק הדין, וכן: "רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות לא תינתן אלא כשמדובר על טעות משפטית או עובדתית גלויה, ברורה ופשוטה" [א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית 2009), עמ' 853].

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקה תיקון בערעור.

בנוסף, המבקש מלין על צירוף המשיבה 2 כנתבעת נוספת ללא הסכמתו. לעניין זה ידוע כי בהליך המתנהל בפני בית המשפט לתביעות קטנות נקבעו כללים ספציפיים המאפשרים גמישות בנושא הראיות וסדרי הדין (ראו: תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 (ובמיוחד תקנה 9 לתקנות אלה); רע"א 4122/06 מעוז נ' יעקב (לא פורסם) בפסקה ה'; שלמה לוין, פרוצדורה אזרחית-סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט 97-99 (2003)). מה גם שלמבקש לא נגרם כל עוול בעניין זה, וכן כפי שהציגו המשיבים, ובניגוד לטענת המבקש, המשיבים לא יוצגו ע"י עורך-דין מטעמם.

המשיבה 2 צורפה לתיק לאור בקשתה שנתקבלה בהיותה בעלת רכב המשיב 1 ומכל מקום המבקש לא העלה בדיון כל טענה כלפי צרופה.

המחוקק קבע מסגרת דיונית ספציפית בתביעות קטנות וזאת על מנת ליצור הליך מהיר ולא יקר מחד גיסא, אך גם כדי למנוע הצפתם של בתי המשפט בתביעות בסכומים קטנים מאידך גיסא (רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' שרית מנדל (פורסם בנבו, 18.1.2007).

מתכלית זו אף נובעת קביעתו של המחוקק, כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות (סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). מכאן המשקל המשמעותי שיש ליתן להכרעת בית המשפט קמא, אשר בפניו נדון העניין. בשים לב לייחודו של ההליך כמתואר לעיל ואופן הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות נקבע, כי בקשת רשות ערעור לא תתקבל כדבר שבשגרה, מאחר ויהיה בכך להביא להארכת ההתדיינות ולייקור ההליך, ובכך תסוכל מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות.

לאור האמור לעיל - בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות בסך 3,500 ₪.

ערבון שהופקד על פירותיו יחולט בהתאם על חשבון ההוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: