וויס נ' פרקש ואח'

פסק דין

בפניי תביעת התובע, הבעלים של רכב יונדאי, מ.ר 43-808-14, כנגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), אשר היה בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה הבעלים של רכב מ.ר 51-224-07, וכן כנגד הנתבעת 2, אשר ביטחה בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה את רכב הנתבע, לקבלת פיצויים בגין נזקי הרכוש שנגרמו לתובע עקב פגיעת רכבו בתאונה מיום 03.09.10, תאונה אשר היו מעורבים בה רכבי הצדדים.

על פי כתב התביעה, ועל פי עדות התובע בפניי, התאונה ארעה כדלקמן: ביום התאונה, במהלך נסיעה ברחוב העצמאות בחיפה, נפגע רכב התובע על ידי רכב הנתבע שנסע מאחוריו. עובר לתאונה רכבו של התובע נסע בנתיב השמאלי בכביש. מדובר בכביש דו סטרי בעל שני נתיבי נסיעה לכל כיוון, כשמשמאל לנתיב השמאלי נמצא נתיב לתחבורה ציבורית.

הנתבעים כופרים בטענות התובע. לטענתם, על פי כתב הגנתם, ועל פי עדותו של הנתבע בפניי, התאונה ארעה כדלקמן: רכב התובע נסע בנתיב הימני בכביש, לפניו נסעה משאית, התובע ביקש לעקוף את המשאית ולכן סטה שמאלה לכיוון נסיעת רכב הנתבע, דבר שאילץ את הנתבע לפנות שמאלה, אך לא הספיק למנוע את התאונה, לנוכח העובדה שהתובע הפתיעו וסטה מנתיב נסיעתו כשרכב הנתבע היה קרוב אליו מאוד.

במרכז הראיות עומדת עדותו של התובע. עדותו של התובע יצרה עלי רושם אמין ומהימן. עדותו של התובע נתמכה במוקדי הנזקים ברכבים, וכן בהודאתו של הנתבע כי פגע ברכב התובע מאחור. אכן, הנתבע טען כי התובע סטה לנתיב נסיעת רכב הנתבע, אך טענה זו לא הוכחה כדבעי על ידי הנתבעים. עצם העובדה כי רכבו של הנתבע נפגע בצידו הקדמי ימני, אינה תומכת בהכרח בגרסת הנתבעים, שכן הנתבע הודה כי לפני ההתנגשות הוא הסיט את רכבו שמאלה על מנת לנסות ולמנוע את התרחשות התאונה. מכאן, מוקד הפגיעה ברכב הנתבע היה בצידו הקדמי ימני ולא באמצע הפגוש או לאורכו.

התובע קיבל ממבטחת רכבו את הנזקים הישירים שנגרמו לרכבו, ובתביעתו שבפניי התובע מבקש לחייב את הנתבעים לפצותו בגין ההפסדים שנגרמו לו כדלקמן: סך של 1,150 ₪ בגין השתתפותו העצמית, סך של 273 ₪ בגין ההשתתפות העצמית לירידת ערך (למותר לציין, כי על פי חוות הדעת של השמאי מטעם התובע ואשר צורפה לכתב התביעה, נזקי רכבו של התובע נאמדו בסך של 3,200 ₪, וירידת הערך בסך של 273 ₪). התובע צירף לתביעתו את אישור מבטחתו בדבר ההפסדים הנ"ל.

הנתבעים לא כפרו בסכומים הנ"ל, ומכל מקום לא הוכיחו אחרת.

על כן, סך הפסדי התובע עומדים על 1,423 ₪. סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד היום הזה, עומד על סך של 1,517 ₪.

התובע ביקש פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש. לא שוכנעתי כי מדובר במקרה המצדיק פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 1,517 ₪ בצירוף סך של 200 ₪ בגין הוצאות משפט.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

מזכירות בית המשפט תשלח העתק פסק דין זה לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, י"א ניסן תשע"ב, 03 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: