ווהבה נ' לוי ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את הנהגים והעד הנוסף מטעם הנתבעים, ניתן בזאת פסק דין תוך ציון נימוקים בקצרה כדלקמן:

לפני ביהמ"ש מונחות שתי גרסאות, גרסת התובע וגרסת הנתבע 1, כאשר עד נוסף התייצב היום לדיון מטעם הנתבעים אשר נסע וישב ליד הנתבע 1, עובר לקרות האירוע.

לטענת הנתבעים, לא ארע כל אירוע תאונה כפי שטוען התובע, דהיינו, לא היה כל מגע בין שני כלי הרכב בכל שלב שהוא ומשכך, טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה על הסף.

מנגד, העיד נהג המונית, ביחס לנסיבות קרות האירוע, כאשר לטענתו, בעת שביקש להחליף פרטים עם הנתבע 1, מיד לאחר חציית הצומת, הבחין למעשה שהנתבע 1 בורח מהמקום – ביחס לעובדה זו, טען הנתבע 1 כי למעשה כל מגע לא היה בין כלי הרכב ומשכך, סבר כי אין צורך להחליף פרטים.

התנהלות התובע, אשר לטענת הנתבעים מבקש לקבל פיצוי, בשל נזק שנגרם לו קודם לכן שלא כתוצאה מקרות האירוע, איננה מתיישבת עם הגיונם של דברים והשכל הישר, שכן אם כל אירוע תאונה לא נגרם בין שני כלי הרכב, הרי לכל היותר יכול היה נהג המונית לומר שזהו נסיון שלא צלח ולהניח לדברים, חרף כך, דווקא הנהג המונית המשיך בקדחתנות בחיפוש אחר הנהג מטעם הנתבעת 2 ואם לא די בכך, הגיש את התביעה שלפני.

יחד עם זאת, בהתנהלות והתנהגות התובע, כפי שזו עלתה מגרסתו שלו, כאשר הוא למעשה עוצר עם המונית, היכן שהנוסעת מטעמו מבקשת ממנו לעשות כן, כאשר הוא חוסם לכל הפחות חלק ניכר מנתיב ימיני מבין שלושה נתיבים ברחוב ראשי בת"א (רח' אבן גבירול) בצומת הרחובות שבהם הנתיב הימני הוא הנתיב היחידי שממנו אפשר לפנות ימינה.

בנסיבות העניין, מצאתי לנכון לפסוק לטובת התובע פיצוי בסך של 2,200 ₪, אגרה בסך 337 ₪, שכר בטלה עבור העדים שאינם בעלי דין בסך של 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ כולל מע"מ.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום.

ניתנה והודעה היום ד' תמוז תש"ע, 16/06/2010 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, רשמת

הוקלד על ידי: שיפרה סויסה