והבי נ' פחמאוי ואח'

החלטה

ביום 18.12.11 ניתן פסק הדין בתיק.

בפניי בקשת הנתבעת 2 לעיכוב ביצוע פסק הדין,באופן חלקי, כך שישולם לתובע סך של 22,760 ₪ בלבד והיתרה, סך של 50,000 ₪, לא תשולם עד לאחר הכרעה בערעור אשר הוגש על ידי הנתבעים על פסק הדין.

הנתבעת טוענת כי התובע הינו פועל פשוט המשתכר 6,000 ₪ לחודש ועל כן, מתבקש העיכוב החלקי על מנת למנוע מצב בו לא ניתן יהיה להשיב את הסכום לנתבעת, אם יתקבל הערעור, כאשר לשיטתה, סיכוייו של הערעור טובים. בתמיכה לבקשה, צורפו נימוקי הערעור בלבד.

התובע מתנגד לבקשה. התובע הבהיר כי בכוונתו להגיש ערעור שכנגד, שכן סבור הוא כי נפסק פיצוי הנמוך מן הראוי. התובע טען כי בהיות החיוב כספי, אזי אין לעכבו, כך על פי ההלכה, אלא במקרים חריגים בלבד. התובע טען כי גם אם יתקבל ערעור הנתבעים, לא צפוי כל קושי בהשבת הכספים.

תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים. תקנות 467 ו-468 מאפשרות לבית-משפט שנתן את פסק הדין, או לבית-משפט שלערעור, לצוות על עיכוב הביצוע.

כלומר, הכלל הוא כי מי שזכה בדין, זכאי לממש את פרי זכייתו ולכן, המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין, צריך לשכנע בדבר קיומו של נימוק המצדיק לעכב את ביצועו של פסק הדין.

(ראה ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ ואח' נגד ויטקו כימיקלים בע"מ, פ"ד מא(1) 713; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172).

"הלכה היא, כי בבקשה כגון זו יבחן בית-משפט שניים אלו: האחד - מה מידת הסיכויים שיש למערער להצליח בערעורו, והשני - אם יהא זה מן הנמנע - או קשה מאוד - להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין (ב"ש 227/87 [2], בעמ' 715; ב"ש 216/89 [3], בעמ' 174). כמו כן ישקול בית-משפט את מאזן הנזקים והנוחות, את התוצאות שתיגרמנה לכל אחד מן הצדדים אם תתקבל הבקשה או תידחה, את מהות הנזקים שייגרמו ואת האפשרות לתקנם (ב"ש 396/86 [4], בעמ' 136; ב"ש 894/85 (ע"א 490/85) [5], בעמ' 531). כשכפות המאזניים מעוינות ולשני הצדדים עלול להיגרם נזק שיקשה מאוד לתקנו, אין לעכב את ביצוע פסק הדין, שהרי הכלל הוא, שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין (ב"ש 894/85 (ע"א 490/85) [5] הנ"ל; ב"ש 633/89 (ע"א 515/82) [6], בעמ' 681).

.6בתביעה כספית חשיבות רבה נודעת לשאלה, אם יוכל המערער להיפרע מהמשיב אם יזכה בערעורו (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 810), שאם לא כן, לא יוכל המערער להשיב את הגלגל אחורנית. כאשר יש צורך במימוש נכסים לצורך ביצוע פסק-דין, עלול לכאורה להיווצר מצב בלתי הפיך."

(בשא 3158/91‏ פלאטו שרון ואח'‏‎ ‎נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון ואח'‏, פ''ד מה(5) 499)

מן האמור עולה כי בחינתה של בקשה שכזו תיעשה בשני עניינים, הראשון, מידת סיכויי הצלחת הערעור והשני, מה מידת היכולת להשיב המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בערעור וברקע, מאזן הנזקים והנוחות במקרה של קבלת בקשה זו או דחייתה.

אשר לסיכויי הערעור, קשה לקבוע, בשלב זה, את סיכויי הערעור, אך לטעמי, נקודת הכובד בבחינת הבקשה היא דווקא בעובדה כי המדובר בפסק דין אשר הטיל על הנתבעים חיוב כספי.

פסק דין כספי אינו נמנה עם אותם עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נגד שובל (נ.ר.ב) ואח', פ"ד נו(4) 178 ; ע"א 9296/03 אהרוני נגד מנשה ואח',פ"ד נח(2) 301).

ככלל, פסק דין כספי, מטיבו, הוא בדרך כלל הפיך, שהרי ניתן תמיד לחייב את הצד שזכה להשיב את כספי זכייתו, אם יהפוך בית המשפט שלערעור את ההכרעה.

הנתבעים לא הביאו כל ראיה בדבר הקושי אשר לטענתם צפוי לתובע במקרה בו ייאלץ להשיב לנתבעים כספים. מנגד, טען התובע כי לא יהא כל קושי במצב שכזה.

אין די בהעלאת השערה או הערכה מצד הנתבעים כדי להכניס את המקרה שבפניי לגדרם של אותם עניינים חריגים בהם יעוכב ביצועו של פסק דין כספי. זכותו של התובע לקבל את כספי פסק הדין אשר נפסקו לטובתו כבר ביום 18.12.11 ולא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה בברור לטובת הנתבעים.

משכך, דין הבקשה להידחות.

אחר ששקלתי את העניין, החלטתי שלא לחייב בהוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.