ואקיל נ' ישיבת בני עקיבא ואח'

החלטה

דיוני ההוכחות נקבעו עוד ביום 26.1.10.

רק בדיון היום ביקש ב"כ התובע לדחות מועד ההוכחות, בשל כך שהתובע עתיד לשהות בחו"ל במועד הקבוע להוכחות.

ספק אם בקשת התובע לדחייה עומדת בקריטריונים שנקבעו לבחינת בקשה לדחיית מועדי הוכחות, ובמיוחד כאשר מועדי ההוכחות נקבעו לפני פרק זמן כה ארוך, וכן על רקע העובדה כי יומנו של בית המשפט עמוס, ואין בנמצא כל מועד חלופי בפרק הזמן הנראה לעין.

כך גם לא ברור מתי נודע לתובע כי הוא עתיד להימצא במועדים שנקבעו בחו"ל ומדוע לא הוגשה הבקשה מבעוד מועד.

שקלתי, האם להותיר את מועדי ההוכחות על כנם, ואפשר וכך צריך היה להיות, גם אם פירושו של הדבר היה כי תצהירו של התובע יימחק בהעדר התייצבותו לעדות.

לפנים משורת הדין החלטתי כי בשלב זה יישמעו עדי התובע בלבד, ועדות התובע תישמע במועד מאוחר יותר (אף שיובהר לתובע כי יהיה עליו להתאים עצמו למועד שייקבע). בהעדר עדות התובע, הרי שגם לא ניתן יהיה לקדם הליך ההוכחות, בשמיעת עדויות הנתבעים.

לפיכך, הנני מורה על ביטול מועד ההוכחות הקבוע ליום 18.11.10.

עדי התובע יישמעו במועד הקבוע ליום 9.11.10.

ב"כ חלק מהנתבעים גם עמדו על הוצאות ונראה כי אכן יהיה מקום לחייב התובע בהוצאות לטובת מי מהנתבעים וכן לטובת אוצר המדינה. החלטה בעניין זה תינתן במסגרת פסק הדין, וזאת על מנת שלא לסכל, גם בשלב זה, אפשרות קידומה של פשרה בין הצדדים.

אני מבטל התזכורת הפנימית שנקבעה לקבלת הודעת ב"כ הצדדים בנושא המו"מ לפשרה. אם יש כוונה לקדם הסדר פשרה, מוטב שהדבר ייעשה לפני דיון ההוכחות.

ניתנה היום, ט' חשון תשע"א, 17 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: