ואייר אייר סי מובינג בע"מ נ' א. י. ט. ל. רהיטי חיים בע"מ

החלטה

אין חולק כי ההתנגדות הוגשה באיחור, ואף באיחור ניכר. המבקשת נאחזת באי-ידיעתה את הוראות הדין כטעם לאי-הגשת התנגדות במועד. המשיבה מתנגדת מהטעם שאין מדובר ב"טעם מיוחד", והדין עמה.

כבר נפסק לא פעם, כי אי-ידיעת הדין אינה בגדר טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד שנקבע בחיקוק. אמנם, בשנים האחרונה קהה מעט עוקצו של הטעם המיוחד, ובתי המשפט נוטים להעדיף בירור סכסוכים לגופם על פני הכרעתם על יסוד מחדלים שבסדרי דין; ברם, לרוב הדבר נעשה מקום בו חוברות להן שלוש נסיבות יחדיו, ואלה הן: סכום תביעה ניכר, איחור לא משמעותי שאליו נלווה הסבר ראוי (גם אם אינו בגדר טעם מיוחד), וטענת הגנה של ממש, הראויה להתברר, ושראוי בעבורה להגמיש את סדרי הדין.

במקרה שלנו לא מתקיימת ולו אחת משלוש הנסיבות האמורות: סכום התביעה נמוך יחסית (כ-8,000 ₪ במונחי קרן); האיחור הוא משמעותי (כחצי שנה מיום מסירת האזהרה, וכמעט חודשיים מיום שהוטלו עיקולים על חשבונות הבנק של המבקשת, כשהמועד שנקבע בדין הוא 20 יום); וטענת ההגנה היא עמומה, חסרת פרטים, וגם אם ניתן לדלות ממנה משהו, הרי שקשה לראות מה יהיה על המשיבה להוכיח, היה והיתה ניתנת למבקשת רשות להתגונן (מדובר בטענת כשלון תמורה מלא, או שמא העדר תמורה, בשל חילולם של שיקים נגדיים שנתנה המשיבה למבקשת, אלא שאין כל פירוט אודות השיקים המדוברים, אין מועדים או סכומים, ואין ניסיון ליצור מתאם כלשהו בין השיקים הנגדיים לבין השיק שהוגש לביצוע בתיק זה).

התוצאה מהאמור היא, שדין הבקשה להארכת מועד להידחות, ואני דוחה אותה בזה.

מחמת האיחור בהגשתה – אני מורה על מחיקת ההתנגדות על הסף.

הליכי הוצאה לפועל, ככל שעוכבו – יחודשו. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"א, 10 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: