ה' נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

העורר הגיש ערר על החלטת המשיבה מיום 04.04.17 לפיה נדחתה בקשתו להכיר בקיום קשר סיבתי בין תקופת הרדיפות לבית מחלת האוסטיומיאליטיס (להלן: "המחלה ברגל") ממנה סובל העורר עוד מתקופת הרדיפות.

העורר נולד בעיר גאלאץ, רומניה בשנת 1936.

כשהחלו הרדיפות נגד היהודים ברומניה, חויבו הוריו של העורר לבצע עבודות פרך וכפייה ע"י השלטונות (להלן: "עבודות הכפיה"/"עבודות").

העורר התלווה גם לאמו וגם לאביו בעת שביצעו את העבודות.

לטענת העורר, באחד הימים כאשר התלווה לאביו, חייל גרמני לבוש מדים זרק לכיוונו מוט ברזל בשל היותו יהודי. המוט פגע בעוצמה ברגלו השמאלית. העורר סבל כאבים עזים והתפתח זיהום ברגלו שהחמיר גם בשל תנאי סניטציה ירודים באותה עת.

לטענת העורר ביום 31.7.16, הגיש למשיבה טפסים יעודיים "בקשה לתגמולים לילדי עובדי כפיה" (נספח ב' לערר), המעידים על מצבו הרפואי הכולל מחלת לב, סכרת, דיכאון וכן המחלה ברגלו.

ביום 09.01.17 נקבעו לעורר אחוזי נכות בשיעור 40% בגין בעיות נפשיות ומחלת לב. בהחלטה זו לא ניתנה כל התייחסות למחלה ברגל ממנה סובל העורר.(החלטה על אחוזי נכות הוגשה כנספח ג').

לגבי המחלה ברגל, לטענת העורר, המשיבה דחתה ביום 4.4.17, את תביעתו וזאת בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין המחלה ברגל לבין רדיפות הנאצים.

לטענת העורר, בשנים שלאחר סיום המלחמה, עבר ברומניה מספר ניתוחים עקב המחלה ברגל והזיהום. דא עקא, הניתוחים לא היטיבו עם מצבו. אין בידי העורר מסמכים מרומניה שמאשרים את קיומם של אותם ניתוחים.