ו"ע
בית משפט השלום באר שבע
|
43685-09-13
06/01/2015
|
בפני השופטת:
רות בהט
|
| - נגד - |
עורר:
י.מ.
|
משיבה:
הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר
|
| פסק דין |
בהמשך לפסק הדין מיום 24.12.13 (שניתן בהרכב אחר ובינתיים מינויו של פרופ' שפירא פג) ובהמשך לפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 14.5.2014 ,הדיון הוחזר לוועדה על מנת שתקבל ראיות חדשות,ועל מנת שתעיין במסמך שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי ולא הוגש לוועדה בזמנו.
המדובר במסמך מיום 24.04.13, המבהיר, לטענת ב"כ המשיבה, הכיצד האזכור של עמודים 18 ו- 23 לדוח ועדת שני מציין קיום עודף סיכון מובהק להתפתחות סרטן שלפוחית השתן בקבוצת ניצולי השואה, עולה בקנה אחד עם מסקנת הדוח בעמוד 23 למטה. בסיכום נקבע כי בקרב הניצולים קיים עודף סיכון לפיתוח סרטן מעי גס, חלחולת וסרטן ריאות ולא סרטן שלפוחית השתן.
למעט מסמך זה לא הובאו בפנינו ראיות חדשות.ב"כ העורר טען כי משיקולים כספיים אין הוא מגיש חוות דעת נגדית.
לאחר שעיינו במסמך מצאנו כי אין מקום לשנות מפסיקתנו הקודמת. בקצירת האומר פרופ' שני מציין במסמך זה כי עודף הסיכון של 19% לסרטן שלפוחית השתן שהוא ברמת מובהקות גבולית.
בית המשפט נדרש לא אחת לתכלית החוק ולגישה הפרשנית הנובעת מכך: חוק נכי רדיפות הנאצים חוק הוא הנושא עימו יעדים סוציאליים מובהקים, וגישת בתי המשפט בישראל היתה מאז-ומקדם שיש לפרשו ברוחב-לב ומתוך רצון להיטיב עם הנכה.הלכה פסוקה היא מלפנינו כי "כשמדובר בחיקוקים בעלי מגמה סוציאלית, כגון... בחוקים, הדנים בזכויות נכי רדיפות הנאצים... מצאנו היתר במקרים אלה להדר דל בריבו" (ד"נ 28/79 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נ' וארון. פ"ד לה(1) 561, 581)" (דנ"א 11196/03 גרנות נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לא פורסם) (המשנה לנשיא מ' חשין) (פסקה 36)).
וראו גם:
"בית המשפט יעניק משקל כבד ל"שיקולי צדק מיוחדים" בבואו לבחון החלטות שמשמעותן ורוחן אינן מתיישבות עם המגמה להקל ולהיטיב עם נכי רדיפות הנאצים. מגמה זו נולדה מתוך הרצון לעזור לשארית הפליטה, הכוללת את ניצולי יהדות בולגריה, אשר שרדה את גזירות המשטר הנאצי וניצלה ממעשי הזוועה שבוצעו כלפי העם היהודי במהלך מלחמת העולם השנייה".(ראו: עניין ארלזוב, פסקה ז(1) להחלטתו של כבוד השופט א' רובינשטיין(רע"א 1021/08 אבירם נ' הרשות המוסמכת לחוק נכי רדיפות הנאצים (לא פורסם) (השופט דנציגר); רע"א 2620/07 מדינת ישראל נ' ארלזוב (לא פורסם)).
איננו מקבלים את טענות ב"כ העורר בכל הנוגע לשיקולים פסולים של וועדת שני, ואנו מקבלים את עמדת ב"כ המשיבה כי ניכר בעליל שוועדת שני לקחה בחשבון שיקוליה את העובדה כי המדובר בחוק סוציאלי, ונקטה בשיקול דעת מרחיב. אלא שפסקי הדין אליהם הפנה ב"כ המשיבה אינם רלוונטיים ישירות לענייננו. כפי שציינו לעיל, וועדת שני בעצמה התייחסה בשני מקומות לעובדה שהמדובר בסיכון מובהק להתפתחות סרטן שלפוחית השתן, ורק בסיכום השמיטה את המחלה מרשימת המחלות.
ככל שהוגשו לנו החלטות של וועדות אחרות אין הן מחייבות או מנחות אותנו.
אנו שבים על קביעתנו בפסק הדין הקודם.
הואיל והמערער היה מיוצג ע"י הסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.