ו"ע 42225-09-14 רבקה נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

זהו ערר על החלטת המשיבה לדחות תביעתה של העוררת לקבלת תגמולים לפי חוק הטבות לניצולי שואה תשס"ז- 2007 (להלן החוק).

העוררת נולדה בשנת 1941 בעיר גאלץ ברומניה, לטענתה היתה בתקופת הרדיפות בגטו מוגילב, עלתה ארצה ב- 1970.

דחיית התביעה נומקה באי המצאת הוכחות על שהותה בגטו.

גטו מוגילב שבטרנסניסטריה כלול ברשימת הגטאות והמחנות של קרו סעיף 2.

העובדות הנטענות ע"י העוררת –

ראשית ברור כי לעוררת אשר נולדה בשנת 1941 לא יכולה להיות כל ידיעה אישית על קורותיה בתקופת הרדיפות כולל שהותה בגטו. לטענתה, רק בשנת 2006 סיפר לה אביה כי היתה בגטו עם אימה. האב עצמו נשלח למחנות לעבודת כפייה. לדברי העוררת, הוריה הסתירו ממנה פרטים קשים מעברה כדי לא לצערה. בעדותה אמרה כי סופר לה שחיה במוגילב עד סוף 1943 או תחילת 1944 ואח"כ חזרה לדורוחוי, לשם, כפי שהתברר לה בדיעבד, ברחו הוריה לפני שנלקחה עם אימה לגטו.

לאחר שמיעת העוררת והסיכומים, התקבל לבקשת המשיבה, תרגום המסמכים שהוגשו ע"י העוררת בשפה הגרמנית.

דיון

1. למעשה אין בפנינו כל ראיה ממשית לביסוס גרסת העוררת אשר היתה תינוקת בת כמה חודשים בזמן הרלוונטי. את הנטען בתביעתה שמעה מפי אביה אשר אף הוא שמע אותו מפי האם מכיוון שהוא עצמו נשלח למחנות עבודה. האם לא הגישה תביעה ולא מסרה גרסה בפני שום גורם.