וינשל נ' מנהל מיסוי מקרקעין באר-שבע

יו"ר הוועדה, כב' השופטת יעל ייטב :

מבוא

1. האם השבת המקרקעין לרשות מקרקעי ישראל בעקבות שינוי ייעודם מהווה 'מכירת' 'זכות במקרקעין' החייבת במס שבח, זוהי המחלוקת שלפנינו.

2. ערר על החלטות המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין באר שבע (להלן- "המנהל"), שבגדרה נדחו 5 השגות שהגישה העוררת על שומות מס השבח שנקבעו לה בגין השבת מקרקעין לרשות מקרקעי ישראל (להלן- "רמ"י"), בעקבות שינוי ייעודם של המקרקעין מ'שימוש חקלאי' ל'מגורים'.

3. לצד המחלוקת באשר ל'מכירת' 'זכות במקרקעין' היו הצדדים חלוקים ביניהם בעבר גם בשאלה האם זכאית העוררת לזיכוי בשיעור 50% מהמס החל, כאמור בסעיף 48ג(א) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), בשל הפקעת המקרקעין, ואולם בעקבות מתן פסק הדין בע"א 6074/21 בן זכאי מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין (מיום 15.5.2023), ויתרה העוררת על טענותיה בעניין זה, והדיון במחלוקת האמורה התייתר.

4. מינויו של אחד מחברי הוועדה, אשר שמע את דיון ההוכחות (מר אלון לילי) לא הוארך, ועל כן ניתן פסק הדין על ידי הוועדה בהרכבה הנוכחי, בהתאם לתקנה 77 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018, (אשר החליפה את תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), החלה בהליכים לפני ועדת ערר מכוח תקנה 12 בתקנות מס שבח מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר), התשכ"ה-1965, (וראו לעניין זה את פסק דינו של כב' השופט י' עמית בע"א 8340/10 מ.ו. השקעות בע"מ נ' רשות המסים בישראל – משרד האוצר (מיום 30.1.13)).

5. אקדים ואציין שלאחר שמיעת ראיות הצדדים וטיעוניהם מצאתי להציע לחברי לדחות את הערר.

   העובדות

6. העוררת ובן זוגה המנוח היו בעלי זכויות חכירה ב-5 חלקות, אשר נחכרו בשנות ה-50 על ידי אגודת "הדרי אשקלון" לשם גידול הדרים, לתקופה בת 49 שנים עם זכות לחדשה (אופציה) ל-49 שנים נוספות. העוררת ובן-זוגה נכנסו בנעלי האגודה ולקחו על עצמם את מלוא הזכויות והחובות שפורטו בהסכמי החכירה.

7. בסעיף 24 בחוזי החכירה נקבע כי ככל שישתנה ייעודם של המקרקעין, תהיה רמ"י רשאית להביא את תקופת החכירה לסיומה המוקדם.