התרת נישואין אזרחיים אף ללא גט לחומרא

לאחר שמיעת האשה ושיחה טלפונית עם הבעל, פוסק ביה"ד שאין לחייב את האשה בגט כי מבחינה הלכתית לא חלו הנישואין.

ולהלן הנימוקים בקצרה :

א. למעשה אנחנו נוקטים שגם בנישואין אזרחיים עושים גט לחומרא. גם אם היו יכולים להינשא כדמוי"ש ובכל זאת פנו לנישואין אזרחיים מסדרים גט לחומרא בעיקר בגלל סברת הגרי"א הענקין (ועיין אגרות משה אבה"ע ס"ק מ"ד), שגם אם בני הזוג אינם שומרי תורה ומצוות מ"מ אם רוצים להקים מסגרת של נישואין מסודרים שיש בה מחוייבות יש חזקה שאין אדם עושה "בעילתו בעילת זנות".

אולם במקרה שלפנינו נראה שלכ"ע אין לחשוש לנישואין. האשה הסבירה שהם חיו כחבר וחברה גם לפני הנישואין. הנישואין האזרחיים נועדו לאפשר לו קבלת עבודה, והמחשבה היתה בעתיד לעשות נישואין כדמוי"ש.

לאחר הנישואין האזרחיים לא חל שינוי במהלך חייהם. לא נערכה מסיבה או חגיגה וציינו זאת בשתיית קפה עם זוג חברים, ונראה היה שהתכוונו למסגרת רופפת של נישואין. הם לא שינו את שמות המשפחה שלהם וכל אחד נשאר בשמו. גם לא הביאו ילדים לעולם.

אפשר גם לומר שסופן הוכיח על התחלתן. זה לא הלך כ"כ והם נפרדו.

הם חיים בנפרד כבר זמן רב למדי ולא עשו עד היום שום צעד לבטל את הנישואין. זה מוכיח על המסגרת הרופפת, כך לא נפרדים בני זוג שעשו נישואין רציניים. על כן הגיע בי"ד למסקנה שלא היתה כאן כוונה להקים מסגרת ממוסדת של נישואין קבועים.

ב. יש טעם נוסף שיש להתיר ללא גט. האגרות משה הנ"ל כותב שאם לאחר הנישואין האזרחיים חיו בסביבה שאין בה עדים כשרים אין לחוש לנישואין שהרי אלה הם נישואין ללא עדים.

במקרה שלנו הם לא חיו בסביבה יהודית בכלל. בנוסף לזה הרי הציבור לא היה מודע בכלל לעובדה שהיו נישואין כי לא התרחש שום שינוי במהלך חייהם, וא"כ גם אם היו עדים כשרים הם לא היו יכולים לדעת שהיו כאן נישואין חדשים.  

ג. מסקנת הדברים:

בכל נישואין אזרחיים  נוקטים רוב הפוסקים שמעיקר הדין הנישואין אינם תופסים. רק בגלל חומר אשת איש אנחנו מחייבים גט לחומרא, אבל כל זה אמור כשמדובר בנישואין ממוסדים, אבל כשמדובר במסגרת רופפת של נישואין כאשר עיקר הכוונה היתה לצורך סידור עבודה אין להחמיר ולהצריך גט, וזהו המקרה שלנו.                                                                                         

טעם נוסף להקל שאין להצריך גט כי היו אלה נישואין ללא עדים. הם לא חיו במסגרת יהודית ולא היו עדים הכשרים לעדות בסביבתם. גם אם היו עדים כשרים הרי לא יכלו להעיד על נישואין כי לא ניכר היה שום שינוי במהלך חייהם לאחר הנישואין. שהרי הם חיו ביחד גם לפני "הנישואין" ו"הנישואין" נערכו בצינעה.

על כן פסקנו שיש להתיר גם בלא גט, ובמיוחד כאשר הבעל חי בארה"ב וסידור הגט כרוך במאמצים.

ניתן ביום ג' כסלו תשס"ו     ( 04/12/2005)

בנימין בארי, אב"ד                            א. אהרן כץ, דיין                                            ד. דב לבנון, דיין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: