התקבלה תביעה לרישום זכויות בעלות בדירה

1.         המבקשת מבקשת להורות למשיבה 1 (עמידר) לרשום את הבעלות בדירה מס' 8712/א בשדרות התמרים באילת, בגוש 40011  חלקה 91, בספריה, על שם המבקשת.

2.         לטענת המבקשת:

היא היורשת היחידה של בנה המנוח דרור פרידנברג ז"ל שהלך לעולמו ביום 12.11.88, ועוד בחייו הוא רכש זכויות בדירה הנ"ל ממשיבה 2 (להלן - החברה לבידור).

עמידר הינה החברה המשכנת של המבנה בו מצויה הדירה הנ"ל, והיא מנהלת את רישום הזכויות בדירה. בעמידר מצוי הסכם לפיו רכשה המשיבה 2 (החברה לבידור) את הדירה ממאיר הירשפלד שהיה בעל זכויות קודמות בדירה.

החברה  לבידור היתה בשליטה משותפת של צבי פרידנברג, בעלה של המבקשת ואביו של דרור פרידנברג ז"ל, ולטענת המבקשת החברה מכרה את הדירה לבנה המנוח ונערך איתו הסכם בקשר לכך, שאבד, בעקבות מינוי כונס נכסים לחברת פ.מ.ר בה הוחזק ההסכם.

לטענת המבקשת, מאז פטירת בנה, הדירה מצויה בחזקתה, היא נהגה להשכיר את הדירה מפעם לפעם, היא שילמה מיסי עיריה על הדירה, ולא עלה על דעתה שלא הוסדר רישום הזכויות בדירה על שם בנה המנוח.

            ראיות המבקשת

3.         מטעם המבקשת העידה המבקשת עצמה, שחזרה בעדותה על טענותיה האמורות.

המבקשת מסרה בחקירתה הנגדית, כי בנה סיפר לה שהוא רכש את הדירה בשנת 1988. לשאלה מדוע לא טיפלה בהעברת הזכויות אמרה, שלאחר פטירת בנה היא עברה טראומה נוראית, והיתה מאושפזת.

כמו כן, העיד מטעמה, בעלה, צבי פרידנברג, שאמר בתצהיר שהוגש על ידיו, עליו נחקר בחקירה נגדית, כי הוא החזיק ב-12.5% ממניות החברה לבידור, בנו המנוח היה בעלים של עסק לביצוע עבודות בניה באילת, הוא ביצע עבודות בניה, אחזקה ושיפוצים עבור החברה לבידור, ובמסגרת ההתחשבנות שהיתה בין בנו ובין החברה הנ"ל, מכרה החברה לבנו את הדירה נשוא הדיון. לאור זאת, נמנעה החברה מלרשום בספריה את זכויותיה בדירה הנ"ל במסגרת נכסיה, כפי שנעשה לגבי דירות אחרות שהיו בבעלותה. כך נאמר לו על ידי רואה החשבון של החברה, מר יורם מר, וכך שעולה מאישור של רו"ח מר שצורף לתצהירו. לדבריו, הוא נמנע מלחתום על הסכם הרכישה של הדירה, הואיל ולא רצה להיות מעורב בעסקה שבין החברה ובין בנו, אך ידוע לו שנערכו מסמכים בקשר לכך שהוחזקו במשרדו באילת. כמו כן הוסיף, שבעקבות רכישת הדירה על ידי בנו, שיפץ בנו את הדירה באופן יסודי, ולמעט הקירות המקוריים, הוחלפו כל המערכות. המשרד של חברת פמ"ר בו הוחזקו המסמכים נמכר על ידי מפרק החברה, עו"ד יוסף מולאור, שהשליך את כל התכולה של המשרד.

בחקירתו הנגדית אמר צבי פרידנברג כי הם היו ארבעה מנהלים בחברה לבידור (משיבה 2), ואין לו ספק שבאחת הישיבות של הדירקטורים של החברה הם החליטו למכור את הדירות שהיו בבעלות החברה, ואין לו ספק שהיתה החלטה למכור את הדירה נשוא הדיון. כמו כן, אמר שבנו סיפר לו שרכש את הדירה.

ראיות המשיבה 2

4.         מטעם המשיבה 2, הוגש תצהיר של אתל ציגלר, שהינה מנהלת ובעלת מניות בחברה, והיא נחקרה על תצהירה.

לדבריה, היא בעלת מניות בחברה לבידור (משיבה 2) מתחילת שנות ה-70, ומנהלת החברה מאז סוף 1984; צבי פרידנברג היה אף הוא בעל מניות וחבר דירקטוריון בחברה, וביחד עם אחרים, ביניהם אלי פפושדו, היה בעל שליטה בה.

החברה נהגה לרכוש ולשכור דירות מגורים לצורך הלנת עובדי המלון שהיה בבעלותה, והחברה רכשה את הדירה נשוא הדיון בשנת 1967, לפני הצטרפותה לחברה. החותמים בשם החברה על חוזה לרכישת הדירה היו אלי פפושדו וצבי פרידנברג. לדבריה, אין במסמכי החברה כל תימוכין לכך כי דרור פרידנברג ז"ל, בנה של המבקשת, רכש את הדירה, ולדעתה האפשרות הסבירה ביותר היא כי צבי פרידנברג שטיפל מטעם החברה ברכישת הדירה, התיר לבנו, דרור, לגור בדירה ללא סמכות וללא תמורה ועם פרישתו מהחברה, הוא לא דיווח על כך לאיש, וכך נותרה הדירה בידי אימו שירשה אותו לטענתה, הדירה היתה ונותרה רכוש החברה, והחברה זכאית לדרוש דמי שימוש עבור השימוש בה לאורך כל השנים. בהמשך אישרה שהדירה אינה רשומה בספרי החברה, וכי עד לפניית המבקשת לרשום את זכויותיה בדירה על שמה, לא ידעה שהדירה היתה בבעלות חברה.

לשאלה אם היא יודעת למה לא רשומה הדירה בספרי החברה, אמרה שאינה יודעת, ויתכן שהיה לדירקטורים אינטרס לא לרשום אותה. לדבריה, היא לא ניסתה  לברר את הענין עם הדירקטורים האחרים של החברה, והיא יכולה לשאול אותם.

משיבה 1

5.         משיבה 1 הודיעה שאין לה ענין בהליך, וכי מצוי בידיה הסכם לפיו רכשה החברה לבידור (משיבה 2) את הדירה מהירשפלד, והיא תפעל בענין בהתאם להחלטת בית המשפט.

6.         ב"כ המבקשת טען בסיכומיו:

א.                  מדובר ברכישה של זכויות חוזיות כלפי החברה המשכנת, כאשר גם הזכויות  של המבקשת וגם של משיבה 2 הינן זכויות חוזיות כלפי החברה המשכנת, ולאור זאת אין מדובר בהתחייבות לרכישת זכויות במקרקעין, המחייבת הסכם בכתב (ע.א 91/77 לילי ביקסר נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בע"מ ואח', פ"ד לב(1) 73; ע.א 274/79 חורי ואח' נ' כנען ואח', פ"ד לה(3) 337; ת.א (ב"ש) 74/88 דמרי נ' דניאלוביץ ואח', תק-מח 88

(3) 1; בר"ע 8602/85, לוצטו נ' לוצטו, תק-מח 87(1) 1).