התקבלה עתירה כנגד עיריית בני ברק בגין סירובה להמציא חומרים הנוגעים לתמ"א 38

העתירה דנן נסובה על סירוב המשיבות להמציא לידי העותר את כלל הבקשות למתן היתר בנייה שהוגשו בהתאם לתמ"א 38 במסגרתן נדרש סימון שטח שיועד לצרכי ציבור בקומת הקרקע והעתק כתבי התחייבות שנחתמו לצורך קיום דרישה זו.

רקע עובדתי

העותר הוא בעל זכויות הבעלות במבנה מגורים המצוי בחלקה 50 גוש 6195 ברח' הרצל 91 בבני ברק (להלן: "המבנה").

העותר פנה אל משיבה 2 בבקשה לקבלת היתר בנייה לפי תמ"א 38. ביום 5.5.11 נתקבלה החלטת המשיבה 2 לפיה הבקשה תאושר בתנאי שהעותר יחתום על כתב התחייבות למסירה והקצאת שטחים לטובת משיבה 1 בבחינת "תמורה ציבורית" (להלן: "כתב ההתחייבות").

ביום 24.10.11 הגיש העותר ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בני ברק (בב/5476/11) בטענה כי התנאי אותו הציבה משיבה 2, המחייבת אותו להקצות שטח ל"תמורה ציבורית", הינו בלתי חוקי ויש להורות על ביטולו. בדיון שהתקיים ביום 19.11.12 המליצה ועדת הערר על ביטול התנאי, משיבה 2 קיבלה את ההמלצה ("אנו מקבלים את הערת ועדת הערר כי לא היה ניתן על-פי המצב החוקי הקיים היום להתנות על תנאי 7 להחלטה..." נספח ד' לעתירה) ובנסיבות אלו הערר נמחק.

העותר פנה אל המשיבות, בהתאם לחוק חופש המידע, תשנ"ח – 1998 (להלן: "החוק") על מנת שימציאו לידיו את פירוט הבקשות לקבלת היתר בנייה לפי תמ"א 38 שבהם נדרשו היזמים לחתום על כתב התחייבות, אך המשיבות סירבו לבקשתו מהטעם שלטענתן, "הטיפול בבקשה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה". מכאן העתירה.

תמצית טענות העותר

העותר טוען כי סירובן של המשיבות להמציא לידיו את פירוט הבקשות מנוגד להוראות החוק.

המשיבות הצדיקו את סירובן בטענה כי בקשת העותר דורשת הקצאת משאבים בלתי סבירה בזמן שהעותר עצמו יכול לבצע את הבדיקה באופן עצמאי ולא על חשבון משלם המיסים. העותר מבקש לדחות טענה זו מהטעם, כי המידע אודות כתבי ההתחייבות עליהם נדרשו היזמים לחתום, אינו מידע המפורסם על ידי המשיבה ועל כן לא ניתן לאתרו בבדיקה עצמאית. כן נטען, כי הבקשה אינה מצריכה "הקצאת משאבים בלתי סבירה" הואיל ומדובר במספר מצומצם מאוד של כתבי התחייבות.

תמצית טענות המשיבות