התקבל הערר- מואשם בעבירה של התחזות לאחר ישוחרר ממעצר

כנגד המערער בתיק זה הוגש כתב אישום, המייחס לו שימוש או הצגת דבר מזויף, בכך שבתאריך 8/5/08 הציג בפני כוחות הביטחון במחסום שימעה, תעודת זהות מזויפת, בהזדהו  בשם של אחר - ובכך עבר עבירה של התחזות לאחר.

את האמור לעיל ביצע המערער שעה שניסה לצאת מהאזור לישראל, מבלי שהיה לו היתר כדין לעשות כן.

בית המשפט קמא הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, נוכח קיומה של עילת המעצר והחשש מהימלטות מהליכי השפיטה.

בעליל נראה כי השופט הנכבד דלמטה, נתן דעתו לפסיקותיו של בית משפט זה, אשר קבע במקרים דומים כי אכן מתקיימת עילת המסוכנות.

שכן, בשורת החלטות נקבע בבית משפט זה, כי בעצם היציאה של תושבי האזור ללא היתר, יש לראות כפגיעה בביטחון, גם אם נעשה הדבר לצרכים "תמימים" (ראה ע"מ איו"ש 63/02, מפי הנשיא אל"מ שאול גורדון).

אלא שאין הדברים נמדדים באמת מידה נוקבת, שכן, היו מקרים בהם עמד לדין מי שעברו נקי, ובתי המשפט נמנעו מלצוות על מעצר הנאשם עד לתום ההליכים. נכון הוא כי אם התלוו לעבירה האמורה עבירות נוספות, או שנכרכו בה נסיבות מחמירות, נקבע, ככלל, כי יש מקום להסיק על מסוכנות העבריין. (ראה ע"מ איו"ש 27/01, וכן ע"מ איו"ש 39/01, וכן ע"מ איו"ש 81/01).

ומכאן נמצאנו למידים, כי אין מדובר בכלל זה כבאבן יצוקה, קרי: החלטה שאין שיקול דעת בצידה, שכן מעיון בהחלטותיו של בית משפט זה עולה, כי קיימים מקרים בהם נעשה שימוש בתעודה מזויפת ואף על פי כן, הסתפק בית המשפט בחלופת מעצר. (ברם ראוי לציין כאן, כי אלה הם מקרים מועטים בבחינתה יוצא מן הכלל, אשר איננו מעיד על הכלל).

יודגש אפוא, שהלכה היא כי שעה שנלוות לעבירת הפרת הוראה לעניין סגירת שטח, גם עבירות נוספות דוגמת זיוף מסמך ושימוש בו, די בכך כדי לבסס את עילת המסוכנות, המצדיקה כשלעצמה מעצר עד לתום ההליכים.

ייאמר אם כן, כי נכון נהג בית המשפט קמא, שעה שנתן החלטתו לעניין מעצר המערער עד לתום ההליכים, בהילך רגיל של דברים לא הייתי רואה להתערב בהחלטה זו, אשר לחלוטין ניתנה לאחר שיקול דעת, וכדין.

ובכל אופן, אם מצאתי לסטות בתיק זה מן הכלל שנקבע, כפי האמור לעיל, הרי זה משום נסיבות הומניטריות גרידא ומבלי שיהא בכך כדי לשמש תקדים.

המערער נישא ביום 29/1/05 בבית הדין השרעי בבאר-שבע לתושבת ישראל, המתגוררת בארץ ואף ילדה לו את ביתו ביום 28 בפברואר 2008.

חודשיים ומחצה לאחר מכן ביצע המערער את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ואלה נועדו כדי לקדש את המטרה לראות את הבת שנולדה.

אני סבור על כן, כי אצל המערער בתיק זה, נתקיימו נסיבות יוצאות דופן, אשר רק בגינן ראיתי הצדקה לסטות מן הכלל שהלכנו בו.

בנסיבות הללו מקבל אנוכי את הערר. יחד עם זאת, על מנת להבטיח את התייצבות המערער להמשך ההליכים המשפטיים כנגדו, וכדי להפיג את החשש מפני המלטות מאימת הדין, הנני מורה, כתנאי לשחרורו המערער,  על הפקדה במזומן של 15,000 ש"ח בצד ערבויות נוספות של 2 ערבים, בסך של 10,000 ש"ח כל אחד.

כפי האמור לעיל, מקבל אנוכי את הערר.

ניתנה היום, 2 ביוני 2008, כ"ח באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: