ע"מ
בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו
|
1036-02
18/08/2005
|
בפני השופט:
יהודית שטופמן
|
- נגד - |
התובע:
כ צ עו"ד גרון מנחם
|
הנתבע:
1. כ נ 2. עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים 3. בישראל
עו"ד כהן משה עו"ד פלס ערן
|
פסק-דין |
א. ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה, מיום 31.12.01 בתמ"ש 90430/98 ובתמ"ש 90431/98 (כב' הש' י' גרניט). ביהמ"ש דן תיקי המשפחה במאוחד.
נשוא הערעורים הינה מחלוקת בין המערער לבין המשיב 1 באשר לזכויות החכירה במקרקעין ... (להלן: "
הנכס" או "
המקרקעין").
המשיב הינו בנו של המערער מאשתו הראשונה.
בתמ"ש 90430/98 עתר האב (להלן: "
המערער") לקבלת צו מניעה קבוע , למניעת כניסתו של המשיב לנכס.
בתמ"ש 90431/98 עתר הבן (להלן : "
המשיב") לפס"ד הצהרתי לפיו הנכס שייך למשיב ולא למערער.
ב.
עובדות העניין הצריכות לענייננו:
מעיון בפסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה עולות העובדות הבאות:
עובר למתן פסק הדין, היה המערער רשום כבעל זכויות החכירה בנכס הרשום בפנקס הבתים המשותפים (הבעלות בנכס היא של רשת הפיתוח). (עמ' 4 לפסק הדין קמא).
הוריו של המערער (להלן: כפי שכונו ע"י ביהמ"ש קמא "
הסב" ו"
הסבתא") עלו לישראל בשנת 1949 יחד עם ילדיהם , וביניהם המערער, שהיה כבן שמונה בעת עלייתה של המשפחה לישראל. בהיותם בישראל, קיבלה המשפחה דירת חדר למגורים.
הסבא היה נשוי גם לאישה אחרת, וזמן קצר לאחר שעלתה המשפחה לארץ עבר להתגורר עם אשתו השנייה וניתק את הקשר עם הסבתא וילדיו.
ביום 27.8.51 נחתם חוזה בין הסב לבין "שר האוצר" לגבי יחידת הדיור בנכס (להלן: "
חוזה השכירות", ר' מוצג ת/1 לתיק מוצגים מטעם המשיב 1).
בחוזה השכירות נרשם, כי מצבו המשפחתי של האב הינו "
נשוי + אישה + 4 ילדים"
ביהמ"ש לענייני משפחה ציין, כי "
לא הוברר אם בעת עריכת החוזה, הסב גר בבית או שעזב לפני כן, אולם לפי עדות האב יש להניח כי הוא עזב את הבית לפני עשיית חוזה השכירות" (ר' עמ' 2 שורות 18-19 לפסק דינו של ביהמ"ש קמא).
"
הסבתא התגוררה בבית כל אותן השנים מאז עלייתה לארץ בשנת 1949 ועד לפטירתה ביום 1.6.91 " (ר' עמ' 2 שורות 21-22 לפסק דינו של ביהמ"ש קמא).
כמו הסבתא, גם המערער התגורר בדירה משנת 1949.
בשנת 1962 נישא המערער בהיותו בן 20 ומשנישואים אלה נולד הבן, המשיב.
לימים התגרש האב מאשתו, אימו של המשיב, כשהיה המשיב כבן שמונה חודשים. המערער נשא אישה, ומנישואים אלה נולדו למערער שלושה ילדים. המשיב שהתגורר בנכס מאז לידתו, גודל על ידי הסבתא, שאף כינתה אותו בן (ולא נכד).
במהלך השנים הוסיף המערער חדר נוסף, כיחידה נפרדת בנכס ובו הוא התגורר, בעוד הסבתא והמשיב התגוררו בחדר האחר , ביחידה נפרדת.
בשנת 1994 נשאו המשיב ואשתו ובשנת 1995 נולד להם ילד. המשיב ואשתו והמשיכו להתגורר באותו חדר בנכס.