התעסוקה נ' עיריית אופקים ואח'

העותרת, שעיסוקה אספקת שירותי שמירה וכוח אדם, השתתפה יחד עם המשיבה 3, אף היא חברה העוסקת באספקת שירותי שמירה, ואחרים, במכרז ש/13/2009 שעניינו אספקת שירותי שמירה לצורך אבטחת מוסדות חינוך ומבני ציבור במשיבה 1 (להלן: "המכרז") שהוציאה המשיבה 2. המשיבה 3 זכתה במכרז. בעקבות זכייתה של המשיבה 3, מבקשת העותרת את ביטול החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1, מיום 4.7.10, החלטה לפיה הצעת המשיבה 3 היא ההצעה הזוכה במכרז. כן ביקשה העותרת כי יוחלט שהצעתה היא ההצעה הזוכה במכרז.

עיקר העובדות

את המכרז פרסמה המשיבה 2 ביום 8.6.10. לאחר שנערך סיור קבלנים, הגישו חמש חברות את הצעותיהן (נספח ו' לתגובת המשיבה 2 – אזכור נספחים יהיה מתגובת המשיבה 2 אלא אם יצויין אחרת). הצעותיהן של העותרת והמשיבה 3 היו הזולות ביותר, כאשר הצעתה של העותרת היתה זולה יותר מהצעת המשיבה 3, ושתיהן זומנו לשימוע. בעקבות השימוע הגישה העותרת ביום 21.6.10 מסמך הנושא את הכותרת "הבהרות להצעת מחיר שירותי אבטחת מוס"ח בעיריית אופקים". ביום 21.6.10 סיכמה המשיבה 2 במכתב ששלחה לגזבר המשיבה 1 את הצעות המחיר של הקבלנים שהוצעו למכרז (סעיף 48 לכתב תגובה של המשיבה 2), והמליצה שלא לקבל את הצעת העותרת, שכאמור היתה הזולה ביותר, בציינה, בין היתר, "לאור כל האמור לעיל, ומאחר ומתשובות חברת ש.ע.ל עולה, כי הקבלן תמחר את הצעתו בחסר הן בנושא התנאים הסוציאליים למאבטחים והן לנושא הכשרתם, הריני להמליץ בפני ועדת השלושה שלא לקבל את הצעת הקבלן, מתוך החשש שהקבלן לא יעמוד בדרישות המכרז בחוזה ההתקשרות" (סעיף 7 בנספח ט'). ביום 4.7.10 התכנסה ועדת השלושה של המשיבה 1 כדי לקבל החלטה באשר לזוכה במכרז. ועדת השלושה היתה מורכבת ממנכ"לית המשיבה 1, גזברה, והיועצת המשפטית. צויין בהחלטת השלושה, "...מעיון בהצעות המציעים, בפרוטוקולי השימוע שערכה החברה למשק וכלכלה, ובהמלצת החברה למשק וכלכלה עולה, כי חברת ש.ע.ל שהצעתה הזולה ביותר לא לקחה בחשבון פרמטריים סוציאליים בנוגע לתשלום לעובדים המתחייבים בחוק. כך למשל החברה חישבה את הצעתה כך שתשלום שכר מאבטח עומד על סך 21.01 ₪ לשעה ולא כנדרש בחוק סך של 21.22 ₪. כמו כן, חברת ש.ע.ל חישבה בחסר פרמטריים כגון: נסיעות, מחלה ופיצויים, הכל כמפורט בהמלצתה של החברה למשק וכלכלה. בנסיבות אלו ועל מנת להבטיח כי הקבלן הזוכה יעמוד בתשלומים הנדרשים כחוק לעובדיו בהתאם להצעתו, הועדה מחליטה לבחור כזוכה במכרז את חברת כחול-לבן, שבהתאם להמלצת החברה למשק וכלכלה תמחרה את הצעתה בהתחשב בכל התנאים הסוציאליים ושכר היסוד כמתחייב בחוק, לעובדיה".

בעקבות זכיית המשיבה 3 במכרז הגישה העותרת את העתירה בענייננו.

טענות העותרת ודיון

עיקר טענות העותרת הינן כי בהמלצותיה של המשיבה 2 לועדת השלושה של המשיבה 1 נפלו טעויות אשר הטעו את ועדת השלושה, ולפיכך, יש מקום להתערב בהחלטתה של הועדה משהתבססה על המלצה מוטעית. לטענת העותרת הצעתה סבירה, הגיונית ורווחית, ובהיותה ההצעה הזולה ביותר, דין הוא כי תזכה במכרז. עוד טענה העותרת כי ועדת השלושה אימצה את המלצת המשיבה 2 מבלי שהפעילה שיקול דעת, וכי קיים חשש שהחלטת ועדת השלושה נגועה במשוא פנים ובניגוד עניינים, וזאת בשל היות אחד ממנהלי המשיבה 3 אביה של מזכירת ראש המשיבה 1.

אשר לחשש למשוא פנים, הרי שלא מצאתי כי יש מקום לדון בטענה, בעיקר בשל כך שועדת השלושה הסתמכה על תחשיבים שנעשו ע"י המשיבה 2, שהיתה בדעה כי אין להכריז על העותרת כזוכה.

אשר לטענה כי המשיבה 1 לא הפעילה את שיקול דעתה, עולה מהמצוטט לעיל, שאכן, ועדת השלושה הסתמכה על התחשיבים שנעשו ע"י המשיבה 2, ואולם, הפעילה את שיקול דעתה, כעולה מהאמור לעיל.

אשר לטענות העותרת בדבר טעויות שנפלו בתחשיב המשיבה 2, תחשיב, שהיה הבסיס להחלטת ועדת השלושה, הרי שלעניין טענה זו, בין היתר, התקיים דיון בבית המשפט. הצדדים טענו והסבירו, כל אחד מהם, את עמדתם אף מעבר לאמור בעתירה ובתגובותיה. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי עיין היטב בעתירה ובתגובות, אין בידי לקבל את טענות העותרת.

במסמך אשר נועד למתן הצעות המציעים במכרז, התבקשו המציעים לפרט את סך העלויות בגין מאבטח מוס"ח בודד לשעה. העותרת בהצעתה מיום 8.6.10 פרטה את העלויות כדלהלן:

עלות שכר מאבטח בהתאם להנחיות טבלת החשב הכללי המצ"ב – 28.7.

עלות הכשרת מאבטח – 1.47.

עלות מפקח בהתאם לסעיף פיקוח באופן ביצוע השירותים – 1.2.

עלות מכשיר קשר/סלולארי – 0.48.

שונות (ביגוד, נשק, משרד, עמלת משכ"ל, רווח קבלני) – 1.56.

סה"כ מחיר מאבטח מוס"ח לשעה – 33.41.

בעקבות הליך השימוע הגישה העותרת מסמך מיום 21.6.10 הבהרות להצעתה (נספח יג'). באותו מסמך ציינה, באשר לעלות שכר מאבטח, כי הוא עומד על שכר בסך 27.17 ₪, וזאת לאחר שהסבירה הפחתות שביצעה בטבלה שפורסמה ע"י החשב הכללי בשנת 2007. לטענת העותרת, באותו מסמך, צפויה היא לרווח של 1.35 ₪ לשעה, ואף יותר מכך. הסכום של 27.17 ₪ אינו מכסה את עלויות שכר מאבטח על פי חוק.

לטענת העותרת, כאמור, טעתה המשיבה 2 בהמלצותיה. בין היתר טענה כי המשיבה 2 טעתה, מאחר ואת הניתוח הכלכלי ביססה המשיבה 2 על שכר יסוד של מאבטח בסכום של 21.22 ₪, בעוד שלטענת העותרת בעת שערכה את הצעתה, ובמועד השימוע, טרם נכנס עדכון שכר היסוד, שבאותה עת עמד על 20.01 ₪ לשעה.

אין בידי לקבל את טענות העותרת; ראשית את ההבהרות מסרה העותרת ביום 21.6.10 שהוא המועד שבו הועלה שכר היסוד לסכום של 21.22 ₪ - כך שאף לשיטת העותרת היה עליה, במסמך ההבהרות, להתבסס על השכר המעודכן. יתר על כן יש ממש בטענת המשיבה 2 כי מאחר והמדובר היה בשכר שאמור להשתלם לאחר 21.6.10 היה על העותרת לבנות את הצעתה על בסיס השכר כפי שהיא היתה אמורה לשלם לעובדיה.