תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל ירושלים
|
0322942095
05/02/2012
|
בפני השופט:
רשם ההוצאה לפועל אבני אסף
|
- נגד - |
התובע:
בנק דיסקונט עו"ד מיכל כהן שמר
|
הנתבע:
1. חברת ת. א. בניה ושיפוצים בע"מ 2. חברת נ. א. בע"מ 3. מר כ' י' 4. מר מ' ב'
עו"ד עובדיה גבאי עו"ד יוסי בר
|
החלטה |
לפניי מונחת בקשת הזוכה - בנק דיסקונט, להורות על מימוש עיקול שהוטל אצל המחזיק, והתנגדות צד ג' - מר מ. ב., למימוש, בטענה כי כספי העיקול שייכים לו.
הרובד העובדתי
1. עסקינן בתיק שנפתח לביצוע פסק דין כספי כנגד 4 חייבים במשותף, כלהלן:
חברת ת. א. בניה ושיפוצים בע"מ - החייבת מס' 1.
חברת נ. א. בע"מ - החייבת מס' 2.
מר כ' י' - החייב מס' 3.
מר מ' ב' - החייב מס' 4, אשר אינו פעיל בתיק מיום 12.5.11, על פי הסדר חוב מול הזוכה (להלן: "צד ג'" או "ב'").
2. יתרת החוב בתיק הנה בסך של 939,330 ש"ח, וקיימת בתיק יתרת כספים מעוכבים בסך של 99,519 ש"ח.
3. זהו תיקם היחידי של החייבים בהוצאה לפועל.
4. החייבים מס' 3 ו - 4 הנם בעלי המניות בחייבת מס' 1 עם שיעור אחזקה של 50% כ"א. החייבת מס' 1, איננה חברה פעילה, אולם עודנה רשומה אצל רשם החברות.
5. ביום 24.10.11 הוטל עיקול על כספי החייבת לכאורה אשר מוחזקים אצל עו"ד ש' מ' (להלן: "המחזיק").
6. העיקול אצל המחזיק הוטל נוכח החזקתו בכספים מתוקף מינויו כנאמן בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 12.2.09 בתיק 7047/05 (להלן: "פסק הדין").
7. המדובר בפסק דין מוסכם אשר נועד להסדיר המחלוקת בין בעלי מניות החייבת מס' 1 ובין צדדים נוספים, וביניהם חברת חיזיון ייזום והשקעות במקרקעין בע"מ - אשר הייתה הנתבעת מס' 1 בפסק הדין (להלן: חברת חיזיון").
8. בסעיף 1 לפסק הדין נקבע, כי הנתבעים כולם ישלמו לצד ג' סך כולל של 225,000 ש"ח. עוד נקבע, בסעיף 2א' לפסק הדין, כי חברת ח', תפקיד בידיו הנאמנות של המחזיק, את
יתרת ההלוואה שנתנה החייבת מס' 1 לחברת ח' בצירוף הפרשי ריבית והצמדה
, כפי שחושבו לגבי יתר ההלוואות שנתנו בין הצדדים לתיק.
9. בסעיף 3 לפסק הדין, נתנו לנאמן (המחזיק) הוראות "בלתי חוזרות" לשחרר הסכום הנ"ל, על פי החלטה משותפת ובכתב של ה"ה מ' ב' וי' כ'.
10. בתשובתו לצו העיקול, מיום 2.11.11 פירט המחזיק כי הוא מחזיק בידיו בנאמנות סך של כ - 100,000 ש"ח (קרן). עוד ציין, כי קיימת מחלוקת בין בעלי המניות של חייבת 1 בנוגע לבעלות על הכספים: החייב מס' 3 סבור כי הכספים שייכים לחייבת מס' 1, נוכח סעיף 2א' לפסק הדין וכיוון שמדובר בכספי יתרת הלוואה שנתנה החייבת מס' 1. ואילו צד ג', ב', סבור כי אין זה משנה מקור הכספים שכן הכספים מיועדים למוטבים בלבד וזאת בהתבסס על סעיף 3 לפסק הדין, אשר קבע כי נדרשת הסכמה מפורשת שלו לשחרור הכספים. לכן, ביקש המחזיק הוראות וצו שיפוטי מפורש בנוגע לשחרור הכספים.
בהודעתו מיום 22.1.12 הוסיף המחזיק וציין, כי אינו צד לסכסוך שבין הצדדים וכי יכבד כל החלטה שתינתן בנוגע למימוש הכספים.
11. לאחר שסברתי כי מן הראוי לקיים בירור עובדתי בטרם תתקבל החלטה בבקשה, הוריתי על קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, וזה אכן התקיים לפניי ביום 2.2.12. במהלך הדיון, נחקרו המחזיק, צד ג' והחייב מס' 3, והצדדים סכמו טענותיהם בעל פה.
דיון והכרעה