התליית צו פרוק זמני של עמותה המתקיימת מתרומות

לפני בקשה לביטול פירוקה הזמני של עמותת רמת איתרי (להלן: " העמותה") ולהחזיר את ניהול העמותה לחבריה באמצעות מוסדותיה.

מפירוק לקימום - רקע כללי

1.         ראשיתה של הפרשה בבקשת עמותה למען תשב"ר ומוסדות חינוך וחסד (להלן: תשב"ר"), אשר הגישה ביום 2.12.03 את הבקשה לפירוק העמותה בהיותה נושה של העמותה וכשהעילות שציינה בבקשתה היו בגין חדלות פרעון, וביצוע פעולות בניגוד לחוק ולמטרותיה.

תשב"ר טענה כי למעשה מדובר בעמותה ותיקה שכיום משמשת כאכסניה לנכסי מקרקעין, ומהווה גרעין של אשכול עמותות הכרוכות אחת בשניה ועוסקות, רובן ככולן, בפעילות תלמוד תורה, כאשר הישיבה המרכזית - ישיבת איתרי ממוקמת בשכונת בית צפפה בירושלים.

תשב"ר עצמה הינה עמותה המפעילה שירותי הסעדה  לציבור תלמידי ישיבות במגזר החרדי ולטענתה חייבת לה העמותה כספים מכח פסק בורר, חוב שלא נפרע.

2.         רשם העמותות (להלן: " הרשם") ערך חקירה מקיפה באמצעות רואי חשבון ותמך בפירוק העמותה, באשר התגלו ממצאים קשים ביותר ביחס לניהול העמותה והשימוש בכספיה ונכסיה.

כעולה מדו"ח הרשם, לעמותה נכסי דלא ניידי כמפורט בסעיף 9 לדוח רו"ח האפט. בין יתר הנכסים מצויה הקרקע הידועה כחלק מחלקות 6, 2, 7-25, 31-34, 106 בגוש 30287 אותה ביקש המפרק הזמני למכור (נשוא בש"א 6.5.07) (להלן: " הנכס" או " המקרקעין"), לצורך כיסוי חובותיה.

ביום 22.6.04 מינה כב' השופט ד' חשין את עו"ד פ' רובין כמנהל מיוחד לתקופה של  חצי שנה, אלא כפי שקורה במקומותינו, תקופה זו התארכה. משמונה מפרק זמני (תחילה עו"ד פ' רובין, ובהמשך עו"ד א' כהן), פעל הוא לייצוב המערכות בעמותה, בדיקת תביעות החוב, הגשת תביעות, וכן ניסיון למכור את המקרקעין.

3.         מרבית תביעות החוב וערעורים על החלטות המפרק הזמני באו לידי סיום, כמפורט בהחלטות בבקשות השונות נשוא התיק העיקרי.

עתה לפני שתי בקשות. האחת - בש"א 5519/07 שהוגשה ביום 10.5.07 על ידי חברי עמותה שמהותה קביעת אבני דרך לסיום הפירוק הזמני (להלן: " אבני דרך"), והשניה - בש"א 6105/07 שעניינה דוח המפרק הזמני ובקשה למימוש המקרקעין הנ"ל " הבקשה למכר המקרקעין").

4.         במהלך בירור הליכים שונים הקשורים לתיק העיקרי, נדונו אף שתי הבקשות הנ"ל וניתנו בהן החלטות ביניים.

קדמה לבקשת המכר הנ"ל, בקשה קודמת למכור את המקרקעין (בש"א 225/03) וביום 5.4.06 אישרתי את המכירה. באותו שלב היה צורך לשקול האם להמתין עד לסיום בירור תביעות החוב או שמא ניתן למכור נכס לצורך תשלום חובות העמותה, טרם סיום הערעורים שהוגשו על החלטות המפרק הזמני.

5.         סוגיה זו, שבה ועולה בתיקי פירוק רבים, והתייחסתי אליה בקצרה בבש"א 225/07 הנ"ל (ראו להלן).

מכל מקום, עם חלוף הזמן, מחד גיסא מתבררות עובדות נוספות והליכים שונים מגיעים לידי סיום, ומאידך גיסא, מאורעות הזמן בעולם ובארץ דוחקים לקראת הכרעה סופית בדבר דרכה של העמותה - האם לפירוק? או שמא לסיום הליך הפירוק הזמני המפעיל, והחזרת ניהול העמותה לידי חבריה, תוך שינויים ארגוניים וחידוש פניה של העמותה.

גרסאות הצדדים

6.         ניתן ללמד על עמדות הצדדים מתוך ההחלטות הקודמות, הפסיקה והספרות המשפטית, ואעמוד על כך בקצרה.

צ' כהן בספרה, פירוק חברות, תש"ס 2000, מציינת:

"מטרת המינוי של מפרק זמני היא להגן על מבקשי הפירוק מפני שינוי לרעה של מצבם. שינוי כזה יכול להיגרם הן בעקבות הברחת נכסים על ידי נושאי המשרה בחברה ועל ידי שימוש בכספי החברה וברכושה לטובתם ולטובת אלה, שהם חפצים ביקרם והן על ידי המשך הניהול הכושל על ידי בעלי השליטה, שדירדרו את החברה עד למצב של פירוק. הדברים האחרונים נכונים, כמובן, למקרים של פירוק חברה מטעמים של חוסר יכולת פירעון". (שם, 233).

ובהמשך: