התיישנות תביעת נזיקין והפסקת מירוץ ההתיישנות

ההליך

1.         עניינה של ההחלטה שבפני הינה הכרעה בבקשה לדחיית התובענה על הסף שהגיש הנתבע. הוא המבקש בבקשה שלפני כנגד התובעת - המשיבה בבקשה.

2.         במסגרת הדיון בקדם המשפט שהתקיים בפני ביום 20.01.10, טען המבקש כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנותה. על כן ביקשתי מהצדדים לסכם טענותיהם בכתב לעניין סוגיה זו וקבעתי כי התיק יונח על שולחני לצורך מתן החלטה ביום 01.02.10.

3.         למרבה הצער, הונח התיק על שולחני רק ביום 25.02.10.

4.         בנסיבות אלה אפוא, ניתנת עתה החלטתי בבקשה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים בבקשה לדחייה על הסף

5.         המבקש והמשיבה התגרשו זה מזה, בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב, ביום 21.11.99.

6.         ביום 11.02.09 הגישה המשיבה לביהמ"ש תביעה נזיקית בסך 1,200,000 ש"ח (תמ"ש 82377/99). התיק נותב לשמיעתו של כב' השופט גייפמן.

7.         על פי הוראותיה של כב' השופטת טובה סיון, סגנית הנשיאה לענייני משפחה, התיק הועבר לשמיעה בפני.

8.         לטענת המבקש (הנתבע בתביעה הנוכחית) דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנותה. לטענתו, הצדדים התגרשו בשנת 1999 והתביעה הוגשה בשנת 2009. מכאן, שתביעה המשיבה לנזקים בגין מעשי המבקש במהלך נישואיהם התיישנה.

9.         עוד טוען המבקש כי סעיף 11 לחוק ההתיישנות אינו חל בענייננו, שכן התובעת/המשיבה לא הוכיחה אלמנטים מינימלים להתקיימות התנאים הנדרשים בסעיף.

10.        מנגד, טוענת המשיבה כי במועד הגשת התביעה טרם חלפה תקופת ההתיישנות וזאת בהתאם לאמור בסע' 8 ו-11 לחוק ההתיישנות וסע' 89(2) לפקודת הנזיקין.

11.        המשיבה הוסיפה וטענה כי במהלך הטיפולים שעברה, לאחר גירושיה, נוכחה לדעת על הנזקים וההתעללויות ועל כן טרם חלפה תקופת ההתיישנות מיום שנודע לה עילת התביעה.

דיון

הכלל המשפטי

12.        סעיף 101(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן:" תקסד"א"), הדן בדחייה על הסף, קובע כי:

" בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:

1. מעשה בית דין.

2. חוסר סמכות.