התיישנות חוב בגין החזקת נכס עקב אי פעילות הרשות לגבייה מנהלית בשקידה ראויה ותוך פרק זמן סביר

מבוא וטיב המחלוקת

1.      העותר הגיש עתירה לביטול חיובי ארנונה בגין תקופת החזקתו בנכס הנמצא ברחוב שלמה בן יוסף 38 בקרית אתא ולהימנע מלנקוט הליכי גבייה מינהליים וזאת בשל שיהוי בלתי סביר ולמעשה התיישנות.

2.      ביחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים ובהסכמה הוחלט כי המשיבה לא תפעל לגביית החוב בהליכי גביה מינהלים עד להכרעה בעתירה, מבלי לוותר על טענה מטענותיה.

3.      העותר החזיק בנכס מתאריך 1.2.2000 ועד ליום 28.2.2003, עובדה שנודעה למשיבה לטענתה בסוף שנת 2002, העתירה הוגשה ביום 11.3.2012. המשיבה טוענת כי במהלך התקופה ממועד בו נודע לה על זהות החייב-העותר היא ביצעה פעולות גבייה מינהלים בשלושה מועדים: 24.3.2003, 26.4.2006 ו-2.3.2008. בכל שלושת המקרים מדובר בעיקולים אצל בנקים כמחזיקים, (נספח ח' לתשובת המשיבה).

4.      [ביום 14.2.12 בוצעה סדרת של עיקולים ובכלל זה עיקול כספים בחשבונו של העותר בבנק ערבי ישראלי בעקבותיו הוגשה העתירה].

5.      מאחר והעותרת טוענת כי מתחילת שנת 2003 ידועה לה זהות העותר כחייב, דהיינו מועד היווצרות העילה בגין שנות המס שבמחלוקת הוא ביום 1.1.2003, הרי שהחוב התיישן לכאורה ביום 1.1.2010, כ- 27 חודשים לפני הגשת העתירה.

6.      יודגש כי העותר ידע על החוב כבר במועד הייוצרותו (ראו תצהירו נספח א2 לתשובת המשיבה), כך שהחוב הפך לחלוט.

7.      המשיבה הציגה רשימת פעולות שביצעה לכאורה (נספח ח' לתשובה) אותה יש לראות לטענתה כרשומה מוסדית ולטענתה ביצוע הליכי הגבייה המינהליים בשלושת המועדים הנ"ל עצרו את מירוץ ההתישנות ולכן היא זכאית להמשיך ולגבות את החוב.

8.      העותר טוען כי רשימת הפעולות אינה רשומה מוסדית וגם אם צודקת המשיבה ופעולות אלו בוצעו, הרי שמדובר בפעולות שלא עצרו את מירוץ ההתישנות כלל וכלל בשל הגשתם לסניפי בנק בהם אין לעותר חשבון ולמצער בשל פער הזמנים בין פעולה לפעולה, לא נעצר מרוץ ההתישנות למלוא התקופה.

9.      ומכאן שיש להכריע בשאלות, קבילות רשימת הפעולות, ועצירת מירוץ ההתישנות בנסיבות אלו.

דיון

קבילות רשימת פעולות הגבייה.

10.   המשיבה צרפה לתשובתה מסמך (נספח ח' לתשובה) המכונה "הדפסת שלבי הטיפול בחייב" שהונפק ע"י "מערכת אג"מ-עירית קרית אתא באמצעות מילגם" והיא מבקשת לראותו כרשומה מוסדית .

11.  ס' 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 קובע תנאים מצטברים אשר הופכים רשומה מוסדית "כראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה"ומאחר ומעיון בנספח ח' מראה כי מדובר בנתונים המופקים על ידי מחשב הרי שמדובר במקרה זה בפלט כהגדרתו בסעיף 1 לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995 ועל המשיבה להראות כי:

"(א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה;

  (ב)      המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב".

12.  המשיבה בתשובותיה ובתצהירי התמיכה התעלמה מתנאים אלו לרבות סעיף 1(ב) לחוק המחשבים ומכאן שלא הוכחה טענתה כי מדובר ברשומה מוסדית.

13.  [לכאורה יכולה היתה המשיבה להפנות לסעיף 318 לפקודת העיריות [נוסח חדש] הקובע כי:

" פנקסים הנחזים ככוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה יתקבלו בלי כל ראיה אחרת - כראיה לכאורה על קביעת הארנונה או על עשיית השומה ועל תקפן".