התייצבות אישית בבית הדין – מתי היא חובה ומה השלכות הפרתה, סמכות בענייני ילדים

א.   ההליך שלפנינו – רקע, פסיקת בית הדין האזורי והתנהלות הצדדים

לפני בית הדין מונח ערעורה של האם על סמכות בית הדין לדון בעניין משמורת הילדים. לדבריה, מכיוון שהילדים מתגוררים בפלורידה, ארצות הברית, הסמכות לדון בעניינם היא של בית המשפט בפלורידה.

המערערת לא קיימה את החלטת בית הדין האזורי שהורה לה להביא את ילדי הצדדים במועד הדיון בפניו כדי שייפגשו עם האב. עקב אי־מילוי הוראתו הוציא בית הדין צו עיכוב יציאה נגד האם (המערערת) עד שתביא הילדים לארץ. למרות הצו שהוצא נגדה יצאה המערערת את הארץ, כנראה בדרכונה האמריקאי.

עוד לפני הדיון הגיש המשיב בקשות לבית הדין לקבלת ערובה להופעת המערערת לדיון. בית הדין, בהחלטתו מיום ל' בסיוון תשע"ט (3.7.19), קבע: "ככל שתפעל המערערת על פי הכללים הנדרשים בעניין הגשת ערעור, ידון בית הדין בערעורה."

לדיון שנערך לפנינו לא הופיעה המערערת. גם באת כוח המשיב לא הופיעה לדיון.

באת כוח המשיב מונתה על ידי הסיוע המשפטי. באת כוח המשיב לא ביקשה רשות בית הדין להעדר מהדיון ולא הודיעה שלא תופיע לדיון – דבר ששימש תירוץ למשיב בבקשתו לדחיית הדיון.

בית הדין הורה לבאת כוח המשיב לנמק בתוך שבעים ושתיים שעות את היעדרה מהדיון.

באת כוח המשיב בתגובתה הארוכה, לא נתנה הסבר הגיוני המנמק את אי־הופעתה. לעומת זאת האריכה ושפכה מררתה על אי־הופעת המערערת. דברים אלו הם המשך לבקשות שהגיש המשיב להבטיח את הופעת המערערת לדיון.

כאמור בהחלטתנו הקודמת בית הדין רואה בחומרה את אי־הופעת באת כוח המשיב לדיון, ומשורת הדין היה מקום לחייבה בהוצאות לדוגמה בגין אי־הופעתה, ובעיקר בגין אי־ההודעה לבית הדין כנדרש מכל מיופה כוח. עם זאת מכיוון שבית הדין קיים את הדיון ואי־הופעת באת כוח המשיב לא שיבשה את ההליכים לא יחייבה בית הדין בהוצאות.

אפשר שמן הראוי שבית הדין יעביר החלטה זו ללשכה לסיוע משפטי כדי שתבחן התנהגות לא ראויה זו.

נוסיף ונאמר: שקלנו את הפסקת ייצוגה של באת כוח המשיב כפי שקובעת תקנה נ"א לתקנות הדיון כדלהלן:

בית הדין יכול להפסיק את הופעתו של כל מורשה במשפט, אם הוא רואה שהמורשה מפריע להוציא דין אמת לאמיתו או שאינו מציית להוראת בית הדין או שאינו מתייחס לבית הדין בכבוד הראוי.

עם זאת בנסיבות העניין, מאחר שהמשיב אינו מוכן להתנהל בלי בא כוח, ונראה שאפילו היה מוכן להידבר – לא תהיה אפשרות לנהל את הדיונים ולקיים משא־ומתן יעיל לפתרון בעייתם של הצדדים ללא שהמשיב יהיה מיוצג, הפסקת ייצוגה של באת כוחו הנוכחית והמתנה למינוי בא כוח אחר יסרבלו את הטיפול בבעייתם של הצדדים. משכך מסתפק בית דיננו בנזיפה בלבד.

ב.   חובת ההתייצבות האישית בבית הדין, מקורה והשלכותיה של הפרת החובה

באשר לבקשות המשיב להבטיח את הופעת המערערת לדיון, נבהיר תחילה שחובת הופעת בעל דין לדיון נקבעה בתקנות הדיון, וזו לשון תקנה נ"ז:

בהמשך כל מהלך המשפט על בעלי הדין להיות נוכחים גם אם יש להם מורשים, אלא אם כן החליט בית הדין שאין צורך בנוכחותם או בנוכחות אחד מהם בכל מהלך המשפט או בחלק ממנו.

תקנה זו אמורה לגבי הופעת בעל דין בדיון לפני בית הדין האזורי. לפיכך בכל הזמנה המוצאת מטעם בית הדין נכתב: "אם לא תופיע במועד האמור לעיל רשאי בית הדין למחוק את התביעה (במקרה של אי הופעת התובע) [...]" על נוסח זה הסתמך המשיב בדרישתו לקבל הודעת המערערת על הופעתה לדיון.

חובתנו להבהיר שאי־הופעת התובע אינה מחייבת את בית הדין למחוק את התביעה וכאמור בתקנה ק"ב: