התחייבות למתנה וזכות מגורים בלתי הדירה

לפניי שתי תובענות; האחת תביעה לפינוי (תמ"ש 47786/04) אשר הוגשה ביום 18.08.2009  והשנייה תביעה למתן סעד הצהרתי (תמ"ש 4571-12-09) אשר הוגשה ביום 03.12.2009.

תמ"ש 47786/04

טענות התובע

1. א. התובע בתיק זה, מר י.ט (להלן: " האב") ורעייתו, הגב' נ.ט (להלן: " האם") הינם הוריו של הנתבע 1, מר ר.ט (להלן: " הבן"). הנתבעת 2 הינה רעייתו של הבן וכלתם של הראשונים (להלן: " הכלה").

ב.בכתב התביעה טוען האב כי הוא ורעייתו הינם בעלי הזכויות במקרקעין ברחוב ----הידועים כחלקה -----גוש --- (להלן: " הנכס") וכי הם התגוררו יחדיו במקום שנים רבות ועד לפרוץ סכסוך בין האב לאם ; בשנת 2005 החלו הצדדים בבניית בית מגורים נוסף בנכס,מאחורי בית מגורי האב והאם; הליכי הבנייה הסתיימו בשנת 2007 (להלן: " הבית").

ג.לטענת האב, העניק הוא רשות מגורים לבן ולבני משפחתו להתגורר בבית, ברם בסמוך למועד הגשת התובענה, ביטל הוא את הרשות שניתנה וביקש מהם לפנות את הבית מכל חפץ ואדם.

ד. עוד טוען האב כי הבן ורעייתו מטרידים את מנוחתו, לטענתו משאירים הם פסולת בחזית ביתו, המיתו את בעלי הכנף שהוא מגדל ומחנים את רכבם באופן שמונע ממנו להחנות את רכבו; אשר על כן עותר האב לפנות את הבן והכלה מהבית ולחייבם בדמי שכירות ראויים החל ממועד הגשת התביעה ועד הפינוי בפועל.

טענות הנתבעים

2. א. לטענת הבן, הסכים האב לפני שנים רבות כי הוא ורעייתו יבנו את ביתם בנכס והם אכן עשו כן במיטב כספם ומרצם ; בסיסה של התובענה דנן לטענתם הינו הסכסוך המתמשך בין האב לאם וההליכים המשפטיים המתנהלים ביניהם מזה שנים.

ב.הבן והכלה התגוררו בצריף קטן בחצר הנכס עוד משנת 1998 שם גידלו את ילדיהם. הבן   עבד יחד עם אביו במפעל המשפחתי עד שנת 1994 ושב לעבוד עימו בשנת 2005 למשך שלוש שנים נוספות;מאז ומתמיד היה ברור לכולם, לרבות לאחיותיו של הבן, כי הוא  יבנה את ביתו בנכס וכי שייבנה שייך לו ולבני משפחתו.

ג. לטענת הבן, הודה האב בכתבי הטענות ובדיון שהתקיים בהליכים בינו לבין האם כי נתן הסכמתו המפורשת למגוריו בבית וכן כי הבית הינו למעשה שייך לבן.

עוד טען האב שם, בכתבי הטענות מטעמו, כי הוא עומד על כך שפירוק השיתוף בינו לבין האם בנכס,ייעשה בכפוף לזכויות הבן בבית.

ד.הבן הוסיף וטען כי הגיש בקשות למנהל מקרקעי ישראל בשם אביו והאחרון אף נתן לו יפוי כח לעשות כן.

ה.לטענת הבן, זולת שלד הבית אותו מימן האב, שילמו הוא ורעייתו את מלוא עלות בניית הבית וכן השקיעו את חייהם, זמנם ועבודתם לבניית הבית. הם וילדיהם עברו להתגורר בבית המוגמר בשנת 2007.

ו. אשר על כן טענו הבן ורעייתו כי הבית הוא ביתם, החלקה היא שלהם וכי יש לדחות את התביעה.

תמ"ש 4571-12-09

טענות התובעים (להלן: " התובעים" ו/או " הבן" ו" הכלה")

3. א. בתובענה זו עתרו הבן והכלה ליתן פסק דין הצהרתי לפיו הם הבעלים של הבית; הצדדים חזרו על טענותיהם דלעיל.

ב. לטענת התובעים דכאן, נתן להם הנתבע במתנה את עלות בניית שלד הבית בעוד שהם נשאו במלוא הוצאות יתרת הבנייה; בנוסף עמל התובע עצמו שעות וימים בבניית הבית בשתי ידיו שכן זהו תחום עיסוקו.