התובע הצבאי נ' טוראי ש' נ'

על פי הודאתה, מורשעת הנאשמת בעבירה של עריקה, לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי בהתאם לכתב האישום.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ‏14/11/17, ‏‏כ"ד בחשון התשע"ח, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

____________                               ____________                               ____________

       שופט                                             אב"ד                                             שופטת

ג ז ר  -  ד י ן

רקע

1. הנאשמת, טוראי ש' נ', הורשעה בהתאם להודאתה בכתב אישום, שייחס לה עבירה שעניינה עריקה, לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי") בגין כך שנעדרה מן השירות משך 2,185 ימים, כשש שנים, ללא כוונה לחזור לשרות. בסיום אותה תקופה התייצבה הנאשמת. כעת, נפנה לגזור את דינה.

נסיבותיה האישיות של הנאשמת

2. מן המסמכים הרבים שהוגשו לפנינו ומן העדויות שנשמעו למדנו על נסיבותיה האישיות של הנאשמת. מן התדפיס האישי בעניינה (ת/1) עולה, כי התגייסה לשירות ביום 17/11/10 ולאחר פרק זמן קצר החל לשרת בתפקיד מש"קית רווחה משך 9 חודשים, עד אשר ביום 21/08/11 החלה בהיעדרות נשוא כתב האישום. עוד לפני גיוסה הותאם לה פרופיל 64. במהלך שירותה ביצעה עבירות משמעת בודדות, ביניהן עבירת היעדרות מן השירות לתקופה קצרה.
3. לאחר שהתייצבה, הודתה באמרתה מיום 14/08/17 (ת/2) בביצוע העבירה ומסרה, שהיו לה בעיות במשפחה ולא קיבלה תמיכה מצד הצבא. באמרה נוספת מיום 15/08/17 מסרה, כי אמה סילקה אותה מהבית, לכן הייתה צריכה יום חופש לסדר את המצב, היא פנתה למפקדת שלה והסבירה לה מה קרה, אך זו לא הייתה מוכנה לבוא לקראתה ולתת לה יום חופש ש"מגיע לה", "מבחינתי לא הייתה לי שום ברירה אחרת". במהלך תקופת ההיעדרות טיפלה "בעניינים אישיים, חובות, עניינים נפשיים". לטענתה, התייצבה כי "עכשיו זה הזמן הכי טוב בשבילי", כך הסבירה בהמשך, "מבחינה נפשית הרגשתי שאני מוכנה לזה ועם החובות סיימתי והייתה לי האופציה להוריד ממני את כל המחויבות שיש לי". לגבי המשך השירות הצבאי מסרה, כי "אני לא חושבת שאני מתאימה יותר למערכת הזו" והוסיפה שהיא מעוניינת ללמוד.
4. הוגש שאלון הקליטה במשרד הת"ש מחודש ינואר 2011 (ת/3), המשקף את מצבה מבחינת גורמי הת"ש מספר חודשים לאחר שהחלה בשירות. בסיום חוות הדעת, צוין, כי לא הוכרה כ"חיילת בודדה", כיוון שמתגוררת בבית אמה וסירבה להלנה בבית החייל, אך נפתחה בקשה להכיר בה כ"בודדת חריגה". בנוסף צוין, שאינה עומדת בקריטריונים לתשתמ"ש, כיון שאמה אינה עובדת וברשותה כלי רכב. נפתחה עמה בקשה להיתר עבודה פרטית וסיוע כלכלי בגלל שיש לה חובות ואינה נתמכת כלכלית בהוריה.
5. הסנגור הגיש את דו"ח ביקור המפקד המחפש, ממנו עלה כי ביום 21/08/11 נערך ביקור ראשון בביתה כשהייתה באילת, אז אמרה אמה למפקדת, כי החיילת קרובה יותר אל המפקדת מאשר אליה. בביקור השלישי ביום 8/11/11 ציינה האם, כי החיילת עזבה את הבית בעקבות מריבה ואלימות פיזית בין השתיים. צוין, כי 5 שעות לאחר מכן התקשרה ונקבעה עמה פגישה למחרת היום. פגישה שהתברר שלא התקיימה לבסוף.
6. במהלך תקופת כליאתה נפגשה הנאשמת שלוש פעמים עם גורמי בריאות הנפש. במפגש עם הקב"נית (ס/2) בתחילת הכליאה, ביום 28/08/17, תיארה את נסיבותיה האישיות. זו התרשמה מקשיים משמעותיים על רקע משפחתי תוך מחסור במערכות תמך משפחתיות וקשיים כלכליים. להערכתה, סיכוייה לחזור לשירות מאוד נמוכים. לכן המליצה להתאים לה קה"ס 43, אשר ישקף את קשייה לצד הבאתה בפני וה"ל לבחינת התאמתה לשירות. במפגש מאוחר יותר, מיום 23/10/17, שנערך הפעם בפני פסיכיאטרית הבס"כ (ס/3), התייחסה לאירועי הטרדות מיניות שעברה כולל אירוע לפני שעזבה את השירות, כשלטענתה השהות בכלא העלתה לה זיכרונות ותגובות חרדתיות מאירוע טראומתי זה. הפסיכיאטרית התרשמה מהפרעה הסתגלותית עם ביטויים פוסט-טראומטיים מתונים "לאור פגיעה מינית קודמת ויתכן קרקע של פגיעות מיניות בילדות". לאור זאת, המליצה על פרופיל 64 נפשי זמני למשך שנה וטיפול תרופתי.
7. עניינה של הנאשמת הובא בפני ועדת התאמה לשירות (ס/4) שהמליצה לפוטרה בגין "התנהגות רעה וחמורה".