התובע הצבאי נ' טוראי ו.ו.

הכרעת- דין

על פי הודאתו, בהתאם לכתב האישום המתוקן ולפרטים הנוספים, מורשע הנאשם בעבירות הבאות:

1. החזקה בסם מסוכן, לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.
2. ניסיון להחזיק בסם מסוכן, לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973 + סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
3. שימוש בסם מסוכן, לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.

גזר דין

הנאשם, טוראי ו.ו, הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקה בסם מסוכן, ניסיון להחזיק סם מסוכן ושימוש בסם מסוכן. מכתב האישום המתוקן והפרטים הנוספים עולה כי כנגד הנאשם נפתחה חקירה ביום 03/12/2016 אשר הובילה באותו היום למעצרו. החקירה החלה כאשר שוטרי משטרת ישראל הריחו ריח חריף של סם ברכבו של אזרח אשר נהג ברכב בו נסעו גם הנאשם, חייל נוסף ושני אזרחים נוספים. במסגרת חיפוש שנערך ברכב נמצא כי הנאשם החזיק ביחד עם החייל ושלושת האזרחים הנוספים, 12 שקיות המכילות סם מסוג קנאביס במשקל 11.04 גרם ושקית אשר מכילה חומר שנאשם סבר כי הוא סם מסוג ,MDMA במשקל 2.04 גרם, וכל זאת שעה שהם היו בדרכם למסיבת "טבע" סמוך לעיר רהט. הנאשם הכחיש את המיוחס לו בחקירותיו ומסר דגימת שתן שתוצריה נמצאו חיוביים לסם מסוג קנאביס. החקירה החלה שעה שהנאשם היה עריק משירות סדיר למשך 317 ימים, עניין שבגינו נדון בתיק דר'/543/16.

הנאשם גויס לצה"ל לפני קרוב לשנה ומחצה, ובפועל כמעט ולא ביצע שירות ממשי. במסמכים שהוגשו בגין תיקו הנוסף פורט מצבו האישי, המשפחתי והכלכלי שהוא מורכב מאוד. על רקע נסיבות אלה ומתוך התחשבות בהודאת הנאשם באשמה, תוך חיסכון בזמן שיפוטי וויתור על טענות ראייתיות, נקשרו הצדדים בהסדר טיעון, אשר מצאתי כי הוא סביר וניתן לכבדו.

על הנאשם נגזרים, אפוא, העונשים הבאים:

1. ארבעים (40) ימי מאסר לריצוי בפועל שיימנו החל ביום מעצרו. חמישה עשר (15) ימים מתוכם יצטברו לעונש המאסר שהוטל על הנאשם בתיק דר'/543/16 והיתרה תרוצה בחופף לעונש מאסר זה.
2. עונש מאסר מותנה בן שישים (60) ימים למשך שלוש (3) שנים, שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973, וכן עבירה לפי חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג - 2013.
3. עונש מאסר מותנה בן ארבעים וחמישה (45) ימים למשך שנתיים (2), שלא יעבור עבירה לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955, וכן עבירה שעניינה אי קיום הוראות המחייבות בצבא לפי סעיף 133 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו -1955, בגין שימוש בחומר משכר כהגדרתו בפקודת מטכ"ל 33.0220, למעט משקה משכר.