התובע הצבאי נ' ח/XXX טוראי ס' א' ר'

 על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של  הוצאת נשק מרשות הצבא לפי סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו -1955, בהתאם לכתב האישום המתוקן ולפרטים הנוספים.

ניתנה היום, ‏ג' בניסן התשע"ח, ‏19/3/18, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

____(_-_)______­            ____(_-_)____               ____(_-_)____

שופט                                   אב"ד                                 שופט

גזר - דין

הנאשם נותן את הדין בגין עבירה של  הוצאת נשק מרשות הצבא. בעת שהיה הנאשם טירון בבט"ר XXX, בתאריך 4/1/2018 ללא תכנון מוקדם ניגש הנאשם אל חדרם של שלושה חיילים, חבריו להכשרת הטירונים ונטל את נשקו האישי של אחד הטירונים, נשק מסוג רוס"ר M-16. הנאשם הוציא את הנשק ממבנה מגורי הטירונים והחביאו במבנה נטוש הממוקם בסמוך למקום, מתחת לקרש. מטרתו של הנאשם הייתה להוציא את הנשק מן הבסיס בשלב מאוחר יותר, כדי שיוכל לקחת אותו איתו כיוון שחש מאוים מאזרחים בכפרו. הנאשם עזב את המקום ופנה לבצע תורנות שמירה. למחרת בשעות הבוקר, כאשר התגלה כי הנשק נעלם הדבר דווח למצ"ח ונערכו חיפושים במקום בסיוע משטרת ישראל. הנאשם שוחח עם חברו לטירונות וסיפר לו היכן החביא את הנשק מתוך הבנה שהחבר יחזיר את הנשק למפקדים. ואכן החבר מסר את הדברים לנגד היחידה והאחרון איתר את הנשק במקום בו הוחבא.

הנאשם הינו חייל בשירות סדיר אשר בתקופת האירוע שירת כטירון. הוא הוחזק במעצר החל מיום גילוי הנשק, 5/1/2018. מוסכם על הצדדים כי שיתוף הפעולה של הנאשם הביא לגילוי הנשק וכי הנאשם הודה ושיתף פעולה בחקירתו.

על רקע הנסיבות הייחודיות האמורות הגיעו הצדדים להסדר טיעון שהוצג בפנינו ואשר אותו ביקשו כי נכבד. בנוסף התחשבו הצדדים במניע של הנאשם לביצוע המעשים – לצורך שימוש פלילי על רקע איומים שהופנו כלפי הנאשם. כן התחשבו בכך שהנאשם הודה בבית הדין בהזדמנות הראשונה כמעט ובכך חסך זמן שיפוטי ניכר. שיקול משמעותי נוסף הוא העובדה שהנשק לא עזב את מתחם הבסיס והוחזר למחרת הוצאתו.

אין צורך להכביר מילים על החומרה שבעבירת הוצאת הנשק מרשות הצבא. זוהי אחת מן העבירות החמורות שבחוק השיפוט הצבאי ובמקרים לא מועטים מוטלים עונשי מאסר לשנים ממושכות בגין הוצאת נשק כשברקע מניע פלילי. הטעם לענישה מחמירה ומרתיעה נעוץ במסר ההרתעתי המחייב לצורך מניעת התופעה של הוצאת כלי נשק מרשות הצבא והעברתם לגורמים עוינים, פליליים או גורמים שמטרתם לפגוע בביטחון המדינה. למניע שעמד בבסיס הוצאת הנשק שיקול משמעותי בענישה. כאשר מוצא הנשק לצורך סחר בו, הענישה היא כמובן משמעותית פי כמה. בענייננו מוסכם כי הנשק הוצא לצורך הגנה עצמית של הנאשם מפי איומים שהופנו אליו על ידי גורמים אזרחיים בכפרו. יחד עם זאת אין מדובר במניע תמים כגון לצורך משחק או התרברבות. לכך שלא קדם תכנון מוקדם לביצוע המעשים גם חשיבות כאן. היעדר התכנון בא לידי ביטוי גם בכך שכאשר החל החיפוש אחרי הנשק חזר בו הנאשם והחליט לדווח על מיקום הנשק.

בדברו האחרון הביע הנאשם חרטה על מעשיו ונראה כי חרטתו היא כנה. עצם העובדה שבחר להודות בשלב מוקדם של התיק וליטול אחריות על מעשיו מלמדת גם היא על הפנמת חומרת המעשה. בראי מכלול שיקולים אלו סברנו כי ההסדר הינו הולם וראוי ומצאנו לנכון לכבדו.

על הנאשם נגזרים, אפוא, העונשים הבאים:

1. שלושה עשר (13) חודשי מאסר לריצוי בפועל, שיימנו החל ביום מעצרו.
2. עונש מאסר מותנה בן שנה למשך שלוש (3) שנים, שלא יעבור עבירה שעניינה עבירות בנשק לפי חוק העונשין.
3. עונש מאסר מותנה בן שנה למשך שנתיים (2), שלא יעבור עבירה שעניינה הוצאת נשק לפי חוק השיפוט הצבאי.