התובע הצבאי נ' X/ XXX סגן נ' ט'

פתח דבר

ביום 12 בינואר 2022 נגדע באחת פתיל חייהם של שני קצינים מצטיינים מיחידת אגוז (להלן – היחידה). רס"ן איתמר אלחרר ז"ל ורס"ן אופק אהרון ז"ל מצאו את מותם בטרם עת. בני משפחותיהם, בנות זוגם, חבריהם מבית וחבריהם לנשק נותרו מוכים וכואבים. כאבם קשה מנשוא. את החלל שנפער בגין מותם, למרבה הצער, לא ניתן למלא.

גזר דין זה סב על-אודות אירוע שראשיתו בחריגה מסמכות והמשכו בהשתלשלות עובדתית שהובילה למותם הטראגי.

עובדות ההרשעה

1. ביום 13.6.2024 הורשע הנאשם - סגן נ' ט', קצין לוחם ביחידה (להלן - הנאשם) על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה שמהותה חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים או בריאות, לפי סעיף 72 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955. בהתאם לכתב האישום המתוקן, ביום 12.1.2022 בשטח האש הסמוך לבסיס נבי-מוסא, חרג הנאשם, ששירת כמפקד צוות ביחידה, מן הסמכויות שניתנו לו לביצוע תפקידו בצבא, ובמעשהו זה, לפי סייפת סעיף האישום, עלול היה לגרום חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר.

2. עובדות ההרשעה פורטו בכתב האישום המתוקן ובמסמך הפרטים הנוספים (ת/1) ויובאו להלן במקובץ. תחילה פורט הרקע לאירועים. ביום 10 בינואר 2022 החל שבוע המטווחים של היחידה באותו שטח אש. באימונים השתתפו פלגה א' - בפיקודו של רס"ן איתמר אלחרר ז"ל, פלגה ב' – בפיקודו של רס"ן י' כ' ופלגה ג' - בפיקודו של רס"ן אופק אהרון ז"ל. ביום 11 בינואר 2022 בשעות הערב, נגנב אמצעי ראיית לילה (להלן - האמר"ל) מאחד הלוחמים. במהלך היממה העוקבת, יצאו מפקדים ולוחמים מהיחידה, לרבות הנאשם, למספר פעולות וסיורים במטרה לאתר את האמר"ל שנגנב.

3. מעשה העבירה אירע ביום 12 בינואר 2022. בשעה 22:30 לערך יצא הנאשם לסייר בשטח כדי לאתר שק, שראה במהלך סיור שערך שעתיים קודם לכן בגבעה הסמוכה למאהל שבו שהו הכוחות המתאמנים (להלן – הגבעה). הנאשם עשה זאת בסוברו כי השק מכיל את האמר"ל שנגנב ומתוך מטרה להשיבו לצה"ל. הנאשם יצא לסיור לבדו ומבלי לעדכן גורם פיקודי כלשהו על יציאתו לסיור. כאשר חיפש את האמר"ל, נע הנאשם לבדו. עוד בטרם עלה לגבעה דרך את נשקו. בכתב האישום המתוקן הובהר כי בעצם יציאתו לסיור ובאופן התנהלותו במהלכו, כפי שפורט לעיל, חרג הנאשם מהסמכויות שניתנו לו לביצוע תפקידו.

4. כעולה מן הפרטים הנוספים (ת/1), זמן קצר לאחר יציאת הנאשם לסיור, יצאו לסיור בשטח גם כוח המפל"גים, ובו רס"ן אהרון ז"ל, רס"ן אלחרר ז"ל, רס"ן י' כ' וסמ"ר (כדרגתו אז) נ' מ' (להלן - כוח המפל"גים). כוח זה, שלא עודכן מבעוד מועד בדבר יציאת הנאשם לשטח, לא זיהה את הנאשם, ולכן סבר שהוא דמות חשודה והתקדם לעברו כדי לתפוס אותו. רס"ן אהרון ז"ל ורס"ן אלחרר ז"ל הגיעו למרחק של מטרים בודדים מהנאשם, אז שמע הנאשם רעש חזק, הסתובב והבחין בשתי דמויות המכוונות לעברו כלי נשק. הנאשם לא זיהה כי מדובר בכוח צה"ל, ולכן ביצע ירי לעבר המנוחים. מחומר החקירה עלה, כי במהלך האירוע נורה ירי גם על ידי מי מהשניים, רס"ן אהרון ז"ל או רס"ן אלחרר ז"ל. למרבה הדאבה, מצאו השניים את מותם באירוע זה.

   עמדות הצדדים

5. בתום הליך גישור ממושך , בפני המגשר אלוף (במיל') אילן שיף, גובשו בין הצדדים הסכמות שבמסגרתן הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן והצדדים עתרו במשותף לכך שעל הנאשם יוטלו עונש מאסר על תנאי לתקופה שמשכה לשיקול דעת בית הדין והורדה לדרגת סמל.

6. התובעת הצבאית הנכבדה, ביקשה להבהיר בפתח דבריה כי מוסכם שלא מיוחס לנאשם קשר סיבתי לגרימת מותם של המנוחים. הוטעם כי במסגרת הסדר הטיעון שקלו הצדדים מן העבר האחד, את היבטי החריגה של הנאשם מהסמכויות שניתנו לו במסגרת השירות הצבאי ואת הסיכון לחיי אדם שהתנהגות זו יצרה הלכה למעשה. בהקשר זה, ניתן משקל גם לתוצאה הטראגית שעמדה ברקע האירוע, אף אם סוכם שאין בינה לבין התוצאה, במישור המשפטי, קשר סיבתי כאמור. הובהר כי עתירת הצדדים לשלילת דרגות הקצונה של הנאשם נושאת עמה מסר מהותי לחיילי צה"ל ולשדרת הפיקוד בדבר מידת האחריות המצופה מהם במהלך פעילותם בשגרת המחנה והאימונים. מן העבר האחר, נתנו הצדדים דעתם לחלוף הזמן מאז התרחשות האירוע - לפני כשנתיים וחמישה חודשים. הודגש כי לאורך התקופה החולפת נוהל הליך גישור ממושך. צוין כי משפחות המנוחים ליוו את ההליך האמור מראשיתו, הסדר הטיעון הובא לידיעתן, והגם שהביעו הסכמתן לסעיף האישום ולעונש, הסתייגו מאופן ניסוח כתב האישום המתוקן וממסמך הפרטים הנוספים. צוין כי התביעה מצרה על מחלוקת זו.

7. הסנגורים הנכבדים הצטרפו לעתירה לכבד את ההסדר. בפתח דבריהם, הדגישו כי עסקינן באירוע עצוב וכואב מאוד. בטיעוני ההגנה הודגשו היבטי רקע הנוגעים למוטיבציה הגבוהה וההצטיינות של קציני היחידה, וכן לעובדה שמעל ראשם ריחף כל הזמן איום גניבות אמל"ח. נטען, כי אותו איום שהתממש - האמר"ל שנגנב, הוא שעמד ברקע המעשה. היבט נוסף, הוא העובדה ששעות ספורות עובר לאירוע, יצאו הנאשם ורס"ן אהרון ז"ל לסיור במטרה לאתר את האמר"ל. במהלך הסיור, הבחין הנאשם בשק פק"ל באחד הנקיקים. עם שובם מהסיור, סיפר על כך הנאשם לרס"ן אהרון ז"ל והוא שאל בתגובה, מדוע לא הביא הנאשם את השק. בחלוף שעתיים, החליט הנאשם לצאת לאותה גבעה, כאשר לנגד עיניו עמד רצונו למצוא את האמר"ל שאבד. שני שיקולים נוספים הודגשו בטיעוני ההגנה. ראשית, ויתור ההגנה על הקשיים הראייתיים והמשפטיים לנוכח הסכמת הצדדים כי מוטב להימנע מניהול הליך משפטי שלו השפעות קשות על כלל המעורבים. לפיכך, הוסכם כי הרשעת הנאשם תהיה בסעיף 72 סיפה לחוק השיפוט הצבאי - חריגה מסמכות שעלולה לגרום לחבלת גוף או נזק לבריאות; שנית, מצבו הנפשי המורכב של הנאשם, אשר מצא ביטוי במסמכים הרפואיים שהוצגו ולא פורטו מטעמי צנעת הפרט.