התובע הצבאי הראשי נ' ח/XXX רב"ט ע' ג'

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי המרכז שניתן בתיק מרכז (מחוזי) 111/18 (סא"ל מאיר ויגיסר – אב"ד; רס"ן הדס רפפורט – שופטת; סרן יגאל קומיסרוב – שופט) ביום 14.3.2018. הערעור (קולת העונש) נדחה.

כללי

1. המשיב, רב"ט ע' ג', הורשע, על-פי הודאתו, בעבירה שעניינה שימוש בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 85 סיפא לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, על כך שהפעיל נשק ללא סמכות.
2. באי-כוח הצדדים הציגו לפני בית הדין קמא הסדר טיעון ביחס לרכיבי המאסר וטענו, כל אחד על-פי שיטתו, לעניין דרגתו של המשיב. בית הדין קמא, אימץ את הסדר הטיעון, ביחס לשני הרכיבים המוסכמים, וגזר על המשיב עונש של שלושים (30) ימי מאסר לריצוי בפועל, לצד עונש של תשעים (90) ימי מאסר על תנאי, למשך שנתיים, לבל יעבור עבירה שעניינה שימוש בלתי חוקי בנשק או שיבוש מהלכי חקירה. בית הדין קמא, ברוב דעות, לא ראה לקבל את עתירת התביעה והורה להותיר את המשיב בדרגת רב"ט.
3. התביעה הצבאית לא השלימה עם גזר הדין ומכאן הערעור שלפנינו.

פרטי המעשה

4. ביום 10 במרץ 2018, במהלך חופשה, טייל המשיב עם חייל נוסף, סמל ר', אף הוא בחופשה, ואזרח, בסמוך ליישוב מעלה עמוס, כשהוא נושא את נשקו האישי מסוג רוס"ק M-16, והמחסנית מצויה בתוכו. בשלב מסוים, הבחין המשיב בצבי וכיוון את הנשק לעברו. קצין בדרגת רס"ן, שביצע משימת שמירה בישוב, הבחין בנעשה, שאל את המשיב לפשר מעשיו, ובתגובה המשיב הוריד את נשקו. לאחר מכן, הבחינו המשיב וחבריו שטיילו עימו בשלושה רועי צאן שהתקרבו לעברם וצעקו בשפה הערבית. בתגובה, אמר המשיב לסמל ר', כי הוא "מעוניין לירות" והאחרון הניא אותו מכוונתו, שמא ישמעו קולות הירי. או אז, נכנס המשיב למערה במקום, ולאחר שהבחין כי ההר שמולו ריק מאדם, דרך את נשקו, וירה לעבר ההר שתי יריות בודדות.
5. למשמע קולות הירי, ניגש אל המשיב וחבריו הקצין ששהה באזור, והשלושה מסרו לו, כפי שתיאמו ביניהם טרם הגעתו למקום, כי נפלטו כדורים מנשקו של המשיב משום שמעד והחליק. הקצין דווח על האירוע למצ"ח. בחקירתו, דבק המשיב תחילה, בגרסה שתואמה בינו לבין חבריו. בהמשך, הודה המשיב במעשים.

גזר-דינה של הערכאה קמא

6. בית הדין קמא עמד על נסיבותיו האישיות של המשיב "אשר התגייס לצה"ל מיוזמתו למרות שלמד בישיבה ושהוא מגיע מרקע חרדי". לעניין זה, הוזכרה עדות אחיו של המשיב, שבחר אף הוא להתגייס לשירות צבאי ותיאר את הקרע שהתגלע בין האחים למשפחתם, על רקע שירותם הצבאי ואת הקושי שחוו עקב כך. עוד צוין, כי המשיב הביע חרטה על מעשיו והביע רצון להמשיך ולשרת בתפקיד לחימה. כמו כן, נשקלו לזכותו של המשיב המלצות מטעם מפקד המחלקה שבה הוא משרת, סגן מפקד הפלוגה ומפקד הגדוד. בהתאם, ראו כלל השופטים לכבד את הסדר הטיעון שהוצג לפניהם.
7. לעניין רכיב ההורדה בדרגה, פסק בית הדין קמא, ברוב דעות, כי:

"מדובר באירוע שמאפייני החומרה שבו אינם מחייבים הורדה בדרגה וזאת בהתחשב ברקע של הנאשם, בגיוסו לשירות על אף חוסר תמיכה מבית, בנטילת האחריות של הנאשם על מעשיו ובמאמציו לחזור למוטב".

זאת ועוד, צוין, כי המשיב לא הורשע בעבירות משמעת בעת שירותו הצבאי וכי זוהי לו הסתבכותו הראשונה עם החוק. אשר על כן נקבע כי תמהיל הענישה המוסכם, אף ללא פגיעה בדרגה, לדעת רוב השופטים, מאזן נכונה בין חומרת המעשים לבין הנסיבות לקולה שפורטו. הוטעם, כי "עונש מאסר לתקופה ממושכת... משדר מסר הרתעתי לפרט ולחברה".

8. לעומת זאת, סבר שופט המיעוט, כי:

 "על אף שיש לעודד את המשיב בדרכו הצבאית לא ניתן להתעלם מהיבטי החומרה של המעשים בהם הורשע. הכשל הפיקודי והערכי שבמעשים ובמיוחד תיאום העדויות, השקר לרס"ן... והמשך השקרים בחקירה אינם מאפשרים להותירו בדרגת רב"ט ומחייבים פגיעה בדרגה".