השופטת רס"ן לידור דרכמן:

רקע

1. הנאשם, דיאב מוצטפא דיאב נאצר, הורשע ביום 20.6.2018, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בשורת עבירות ביטחוניות שעניינן חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, לפי סעיף 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945; הכנסת כספי אויב לאזור, עבירה לפי סעיפים 3 ו-7 לצו בדבר הכנסת הכספים לאזור (יהודה והשומרון) (מס' 973) התשמ"ב-1982 וסעיף 201(א)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651) התש"ע-2009 (להלן – הצו); נשיאת, החזקת וייצור נשק, עבירה לפי סעיף 230 לצו; קשירת קשר לחטיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 213(ד) וסעיף 254(א) לצו וכן בשבעה פרטי אישום של סחר בציוד מלחמתי, לפי סעיף 233 לצו.
2. הודאת הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון שאינו כולל עתירה מוסכמת לעונש ולפיכך טענו הצדדים, זה בכה וזה בכה, אשר לעונש ההולם את מעשיו של הנאשם. ייאמר כבר עתה, כי חלק ניכר מהעבירות שבהן הורשע, עבר הנאשם בצוותא עם מעורבים נוספים; עניינם של חלק מהמעורבים הסתיים בהסדר טיעון אשר כלל הסכמה לעניין העונש ועניינם של חלק אחר הסתיים שלא במסגרת עתירה משותפת לעונש מוסכם. לא בכדי, אפוא, מיקדו הצדדים את טיעוניהם לעונש בעונשים שהושתו על המעורבים השונים בפרשה ובהשוואת חלקו של הנאשם לשאר חברי הפרשה. לפיכך, ובטרם אפנה לטענות הצדדים ולבחינת העונש ההולם, אעמוד להלן ביתר פירוט על התשתית העובדתית שבגינה הורשע הנאשם ועל חלקם של המעורבים הנוספים במעשים.

 התשתית העובדתית

3. על-פי המפורט בכתב האישום שבו הודה הנאשם, במהלך שנת 2013 שוחחו ריאד נאצר (להלן – ריאד) ומחמד שריתח (להלן – שריתח) על רצונם להקים תשתית של חוליות צבאיות במסגרת ארגון החמאס. בשלהי שנת 2013 מחמד עדוין (להלן – עדוין) נענה בחיוב להצעתו של שריתח להשתתף בפעילות צבאית כנגד מטרות ישראליות במסגרת ארגון החמאס. בשנת 2014, פנה עדוין לנאשם והורה לו לאתר עבורו מקורות לרכישת כלי נשק, לשימוש חוליה צבאית שבה הוא חבר. בהכוונת עדוין, החל מחודש פברואר 2014, רכש הנאשם מספר רב של כלי נשק, אותם מכר לעדוין, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך. במהלך תקופה זו, הביע הנאשם בפני עדוין את רצונו להצטרף לחוליה הצבאית ולפעול נגד מטרות ישראליות במסגרת ארגון החמאס. הנאשם אף ביקש מעדוין לפנות אליו בבוא העת, ככל שייעשה שימוש בכלי הנשק שאותם מכר לו. עדוין השיב לנאשם כי יפנה אליו במידה שתחל פעילות צבאית. בשל עשותו את האמור ונוכח הודאתו, הורשע הנאשם בעבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת.
4. עוד הורשע הנאשם בכך שבמהלך שנת 2014 נענה בחיוב לבקשתו של עדוין להכניס מירדן לאזור כספי חמאס בסך של כ-100,000 אֵירוֹ. לצורך כך, העביר עדוין לנאשם שני כרטיסי SIM והנחה אותו למסור את אחד מהכרטיסים לאדם היוצא לירדן. עוד הנחה עדוין את הנאשם בנוגע לדרכי התקשורת באמצעות כרטיסי ה-SIM ובאמצעות שמות קוד עם איש הקשר בירדן. בהמשך, פנה הנאשם לפארס פלנה (להלן – פארס) וביקש ממנו להכניס לאזור מירדן את סכום הכסף כאמור, מטעם ארגון החמאס, בסך של 100,000 אֵירוֹ. פארס הסכים לביצוע המשימה בתמורה לתשלום של כ-5,000 דינר. בהמשך פנה פארס לאחיו, מחמד פלנה (להלן – פלנה) וביקש ממנו לנסוע לירדן על-מנת לקבל את כספי החמאס ולהכניסם לאזור. פלנה הסכים. או אז, נפגש הנאשם עם פארס, העביר לו את שני כרטיסי ה-SIM ומסר לו את ההנחיות שקיבל מעדוין. פארס העביר לאחיו פלנה את כרטיסי ה-SIM והנחה אותו בהתאם. בהמשך, נסע פלנה לירדן, שם קיבל את סכום הכסף ובהמשך המירוֹ למטבע ירדני בסכום כולל של 88,000 דינר. מתוך סכום זה הוכנסו, בסופו של יום, 25,000 דינר מירדן לאזור והועברו באמצעות פארס לנאשם וממנו לעדוין. בגין עשותו את האמור ונוכח הודאתו, הורשע הנאשם בעבירה של הכנסת כספי אויב לאזור.
5. כמו כן, הורשע הנאשם בכך שבמספר הזדמנויות רכש עבור עדוין, באמצעות סכומי כסף שקיבל ממנו, כלי נשק התקפיים מסוגים שונים. הנאשם רכש את כלי הנשק כאמור משני מקורות שונים – פארס וסלימאן. כך, רכש הנאשם מפארס רובה קלאצ'ניקוב ושתי מחסניות בתמורה ל-37,000 ש"ח; רובה קרבין בתמורה ל- 35,000 ש"ח; אקדח בתמורה ל- 18,000 ש"ח (לאחר הרכישה, ירה הנאשם שתי יריות באוויר באמצעות האקדח); X כדורי תחמושת לרובה קלאצ'ניקוב ו-X כדורי תחמושת לאקדח בתמורה ל-3,200 ש"ח; וכן רובה 16-M בתמורה ל-70,000 ש"ח (לאחר הרכישה, הנאשם אף הדגים בפני עדוין כיצד מפרקים ומרכיבים את רובה ה-16-M). בדומה, רכש הנאשם מעמראן סלימאן (להלן – סלימאן) רובה 16-M ורובה גליל בתמורה ל-140,000 ש"ח; רובה 16-M בתמורה ל-65,000 ש"ח; וכן ארבעה כלי נשק נוספים מסוג 16-M בתמורה ל-240,000 ש"ח. סך הכול, רכש הנאשם 11 כלי נשק ותחמושת, בסכום כולל של 608,200 ש"ח. בגין עשותו את האמור, הורשע הנאשם בשבעה פרטי אישום של סחר בציוד מלחמתי וכן בעבירה של החזקת נשק, בגין החזקת האקדח שבו ביצע ירי.
6. לבסוף, הורשע הנאשם בכך שבשלהי שנת 2012 נענה בחיוב להצעתו של עמאר אלזבן לחטוף חייל צה"ל למטרות משא ומתן לשחרור אסירים פלסטיניים. לאחר שיחות שקיימו בנושא, מסר עמאר לנאשם תמונה של בנו, אותה ביקש מהנאשם למסור לאבראהים אלמג'יד ואמר לו כי כשימסור את התמונה לאבראהים, האחרון יבין כי הוא מבקש ממנו לסייע לנאשם. במהלך שנת 2013 פגש הנאשם באבראהים בין כותלי הכלא, מסר לו את התמונה ששלח עמאר וסיפר לו על התכנון לחטיפת חיילים ישראליים. אבראהים השיב כי מוטב שישוחחו על כך מחוץ לכותלי הכלא. ואכן, בתחילת שנת 2014 ביקר הנאשם את אבראהים בביתו ושב לספר על תכניתו לשחרור אסירים פלסטיניים ועל פגישתו עם עמאר, אשר שלחו אליו לבקש סיוע כלכלי ונשק. בגין עשותו את האמור ונוכח הודאתו, הורשע הנאשם בעבירה של קשירת קשר לחטיפה בנסיבות מחמירות.

חלקיהם ועונשיהם של יתר המעורבים בפרשה

7. מאחר שטיעוני הצדדים לעונש התמקדו בהשוואת חלקו של הנאשם ביחס לשאר המעורבים בפרשה, אסקור להלן, בקצרת האומר, את חלקיהם של יתרת המעורבים ואת העונשים שהושתו עליהם.
8. בעניינם של שלושה מעורבים – הבכירים ביותר בשרשרת העבריינית – נקשרה התביעה בהסדרי טיעון שכללו הסכמה לעניין העונש, לאחר שנמצא כי קיים קושי ראייתי מהותי בנוגע לטיב הודאותיהם:

• על ריאד, אשר הקים ועמד בראש התשתית הצבאית של חמאס באזור ופעל כמפורט לעיל, הושתו במסגרת הסדר טיעון 9 שנות מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 94,000 דולר, אשר חולט מתוך סכום הכסף שנתפס עם מעצרו (תיק מס' 5830/14).
• על שוכרי חואג'ה (להלן – שוכרי) , אשר שימש כסגנו של ריאד ונקבע כי יחליפו באם ייעצר, הושתו במסגרת הסדר טיעון 80 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי, הופעל מאסר מותנה וקנס בסך 100,000 ש"ח (תיק מס' 5706/14).
• על שריתח, אשר עמד בראש החוליה הצבאית שבה היה חבר עדוין, הושתו במסגרת הסדר טיעון 68 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר על תנאי וקנס בסך 100,000 ש"ח (תיק מס' 5688/14).

9. גם בעניינם של שני מעורבים נוספים – אשר מכרו לנאשם את כלי הנשק שאותם רכש – הושתו עונשים מקלים יחסית במסגרת הסדרי טיעון:

• על סלימאן הושתו במסגרת ההסדר 82 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס בסך 90,000 ש"ח (תיק מס' 6336/14).
• פארס הורשע במסגרת הסדר טיעון בשני תיקים נפרדים – באחד הורשע בשלושה פרטי אישום של סחר בציוד מלחמתי והושתו עליו 42 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 25,000 ש"ח (תיק מס' 3969/15). בתיק השני, הורשע במסגרת הסדר טיעון חלקי, בשני פרטי אישום של הכנסת כספי אויב לאזור ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר לרצוי בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 24,000 ש"ח (תיק מס' 4776/14).

10. 10. בעניינם של מעורבים אחרים בפרשה – אשר הורשעו אף הם בהיקף ניכר של עבירות אולם היו זוטרים יותר בשרשרת העבריינית – לא היו קשיים ראייתיים מהותיים ולפיכך, הושתו עליהם עונשים מכבידים יחסית לשאר המעורבים: