השפעת מעצרו של אדם על גובה חיובו בתשלום מזונות זמניים עבור בנותיו הקטינות

זו השאלה המרכזית שהחלטה זו מבקשת להכריע בה.

א.        ההליך:

1.                  בפניי בקשה לפסיקת מזונות זמניים עבור 3 קטינות וזאת במסגרת תביעה למזונותיהן שהוגשה על ידי אמם, וזאת ביום 10/8/10.

2.                  בהתאם להחלטתי מיום 2/11/10 מסר המשיב את תגובתו וזאת אך בסמוך לדיון שקיימתי במעמד הצדדים.

3.                  ביום 10/11/10 קיימתי דיון במעמד הצדדים לשמיעת השלמת טיעוניהם לצורך מתן החלטתי זו.

ב.                  מוסכמות הצדדים:

4.         כעולה מכתבי טענות הצדדים ומטיעוניהם בפניי, הרי שאין חולק ביחס לעובדות ו/או להנחות המשפטיות דלהלן:

4.1.              אין חולק, כי הקטינות הן במשמורתה הזמנית של אמן שאמורה לספק להם את כל צרכיהן.

4.2.              אין חולק בדבר הדין החל על הצדדים, בהיות שני הצדדים יהודים.

4.3.              אין חולק על חלק מהוצאות ואבות מזונות הקטינים, דוגמת הכלכלה, שכר הדירה והוצאות החזקת הדירה והחוגים.

4.4.              אין חולק על גובה השתכרות הצדדים, כאשר האב נהג להשתכר עד לחודש יולי 2010 כ-8,000 ש"ח נטו ממקום עבודתו והאם משתכרת כ-2,800 ש"ח בממוצע.

ג.       פלוגתאות הצדדים:

5.         לאחר בירור המוץ מן התבן, עולה, כי הפלוגתאות האמיתיות בין הצדדים, שיש להכריע בהן לשם מתן פסק דין בעניין מזונות הקטינים הינן אלה:

5.1.       הצדדים חלוקים בדבר יתר הוצאות הקטינות הנטענות בכתב התביעה ובבקשה לפסיקת מזונות זמניים.

5.2.       הצדדים חלוקים בדבר גובה המזונות שעל המשיב לספק לבנותיו בהיותו בתנאי מעצר בית כאשר דומה, כי זו הפלוגתא המשמעותית שעלי לדון בה בנסיבות תיק זה.

5.3.       לאור זאת מציע האב תשלום מזונות זמניים בשיעור של 3,000 ש"ח בחודש בעוד המבקשות עתרו לחיוב בשיעור של 6,000 ש"ח בחודש.

ד.   המתווה הנורמטיבי הכללי לחיוב האב במזונות בנותיו הקטינות: