השבת מזונות מהוונים ששולמו מראש משבוטל חיובם לאחר מכן

א.   רקע וטענות הצדדים

בפני בית הדין מונח ערעורו של הבעל לשעבר על החלטתו של בית הדין האזורי לדחות את תביעתו להשבת סך עשרה אחוזים מדמי בית הצדדים, סכום שהעביר (או אמור להעביר) הבעל, האב, לאישה, האם, במסגרת היוון חיוביו לאם בגין מדור וצרכי ילדיו.

תביעה זו היא שלב נוסף בתביעות שמגישים הצדדים זה נגד זה זה שנים מספר.

מהחומר שבתיק עולה שבבית הדין האזורי לא נערך דיון לגופה של תביעת השבת הסכום המהוון, אך עמדות הצדדים הובאו באריכות בבקשות, בתגובות לבקשות, בטענות שנטענו בפנינו, ובהשלמת המסמכים והסיכומים שהוגשו לבית הדין אחרי הדיון.

חובתנו לבחון טענות הצדדים ולהכריע אם הפרשנות שנתן בית הדין האזורי להסכם היא פרשנות נכונה וסבירה, ומשכך לקבוע לגופו של הערעור.

טענתו הבסיסית של האב היא שסעיף 5 ד' להסכם הגירושין קובע שמלבד סכומי הכסף השוטפים למזונות ומדור הילדים שמשלם האב, תקבל האישה זכויות נוספות, לצורך פירעון חיובי האב, ובכלל הסכומים הנוספים נקבע תשלום עשרה אחוזים מתמורת מכר הדירה, כמדור מהוון לקטינים. ומעתה מאחר שבפועל הילדים נמצאים אצל האב, האישה – האם לא מספקת ולא אמורה לספק את מדורם וחובה עליה להחזיר את סכומי הכסף שקיבלה.

לטענתו, עצם היוון סכומי חיוב המדור היה מתוך הנחה שהאם תרכוש מדור שיספק את צרכי הילדים, ומכיוון שבעת קבלת תמורת המכר, בנסיבות העניין, לא הוצרכה האם לספק את מדורם, אין סיבה שתקבל סכום זה, ועליה להשיבו לאב. לדבריו אין לחלק בין סכום זה לשאר חיובי הבעל במזונות ומדור הילדים שבוטלו בגין שינוי הנסיבות בהחלטת בית המשפט.

טענות האם בתגובותיה לבית הדין האזורי, בתשובה לערעור ובסיכומים לאחר הדיון היו כדלהלן:

(א) היוון המדור – משמעותו קביעת סכום נוסף שניתן באופן מיידי. משכך סכום זה מופחת. עצם משמעות ההיוון היא שמכיוון שהאב משלם סכום למפרע, והמקבלת מקבלת סכום מופחת למפרע, כל אחד מהצדדים מקבל על עצמו סיכון להפסד. לגבי האם: היא 'לוקחת סיכון' בקבלת סכום מדור מופחת. והאב, המשלם, 'לוקח על עצמו סיכון' שמכיוון שסכום זה ישולם באופן מיידי, גם אם ישתנו הנסיבות והילדים לא יהיו אצל האם, הסכום לא יוחזר.

(ב) בסעיף 6 להסכם נקבע באופן קטגורי אופן חלוקת הדירה: שישים אחוזים לאישה וארבעים אחוזים לבעל. לא הוזכר בסעיף זה שיש קשר בין חיוב המדור לצורת החלוקה. ולא נאמר בהסכם הממון שאם הילדים לא יהיו במשמורתה של האם תהיה חלוקה אחרת. שמע מינה שאין קשר בין הדברים.

(ג) העובדה שהאב שילם בפועל לאישה שישים אחוזים אחרי שהילדים היו עימו, מורה על גמירות דעת מצידו, שהסכום הוא התחייבות גמורה ללא תנאי.

(ד) האב הגיש בקשות רבות בנוגע להתחשבנות עם האם. במסגרת הבקשות הרבות לא הוזכרה בקשה זו להחזרת דמי המדור. לפיכך עצם הימנעותו מלטעון להשבת עשרה אחוזים מדמי ההיוון מורה לכאורה על מחילתו.

(ה) הבעל 'קיבל קניין' על ההסכם, ואין אחר קניין ולא כלום.

(ו)  רק דעה אחת בבית הדין האזורי מתייחסת לעניין היוון דמי המדור. לפיכך לא ניתנה עדיין החלטה על ידי הרכב בית הדין ומשאין החלטה אין מקום לערעור.

(ז)  הצדדים פעלו על פי הסכם הממון, ואין לשנותו באופן חד־צדדי וללא הסכמה.

(ח) המערער הגיש תביעה להחזקת הקטינים, אך בעת הגשת התביעה עדין לא ניתנה פסיקת בית המשפט. אדרבה, נקבעה אחריות משותפת.

(ט) היה צריך להגיש תביעה זו להשבת דמי המדור המהוון עם התביעה להשבת המזונות שהוגשה בבית המשפט.

(י)  בסיכומים אחרי הדיון טוענת המשיבה שכיוון שהמילה "מדור" הוזכרה כמה פעמים בפסק דינו של בית המשפט, שמע מינה שבית המשפט התייחס גם למדור בתביעה זו.