הרשקוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לבית הדין הוגש ערעור מר הרשקוביץ בהתאם לסעיף 123 לחוק ,כנגד החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 27.2.11, אשר קבעה למערער 5% נכות בלבד לפי סעיף 37(8)א.

2.המערער טען כנגד קביעות הועדה. המערער טען כי ממצאי הועדה בבדיקה הרפואית נוגדים את מצבו הרפואי בכל הקשור לע"ש מותני וכי המערער סובל מצליעה ובדיקת הועדה לקתה בחסר. המערער טען כי הוכרו לו 10% נכות אורתופדית צמיתה ולכן זו החלטה חלוטה והועדה לא יכלה כעת לקבוע בגין מצבו רק 5% נכות.

המערער צרף תצהיר המערער לתיק בית הידן באשר לטענתו כי יש לפסול את טרבס כחברת הועדה בשל הכרות אישית ועבודה צמודה של המערער עם הרופאה במכון הרנטגן בבלינסון. המערער טען כי ביקש להחליף את הרכב הועדה אך סורב.

כמו כן טען המערער כי הועדה לא השוותה את מוגבלות אגודל יד ימין עם יד שמאל ולכן לא בדקה את מוגבלותו.

מסקנות הועדה באשר למצב ע"ש צווארי הינן מוטעות כאשר מחד הועדה קבעה בדבר מוגבלות בצוואר לשמאל יותר מימין ולמרות זאת לא נקבע ליקוי.

3.הנתבע טען בתשובתו באשר לטענת המערער על בקשתו להחלפת הרכב הועדה כי אין להחליף את הרכב הועדה שכן ד"ר טרבס כלל לא טיפלה במערער בעבר וההכרות לה טען המערער אינה יכולה להוות עילה להחלפת הרכב הועדה.

כמו כן טען המשיב כי לא נפל כל פגם בהחלטת הועדה והיא בחנה את כל הממצאים בפניה ונתנה החלטה מנומקת.

4.בדיון שהתקיים בפני מאחר והמערער וב"כ לא התייצבו לדיון למרות שהוזמנו, ביקש המשיב כי בית הדין יכריע בערעור זה בהתבסס על מכלול החומר שבתיק וטיעוני הצדדים שהוגשו בכתב.

למרות בקשה זו אפשרתי הגשת השלמת טיעון בכתב על ידי המערער והתגובה הוגשה כאשר המערער חזר על כל טיעוניו בכתבי הטענות שהוגשו לתיק.

5. לאחר שבחנתי את טיעוני המערער והמשיב וכן את פרוטוקולים של הועדה בשתי ישיבותיה והחלטותיה, ובפרט את הטיעון בדבר החלפת הרכב הועדה בשל התנגדותו לד"ר טרבס, אני סבורה כי דין הערעור להידחות , כל זאת מהנימוקים הבאים.

6.נקבע חזור ושנו בפסיקה כי בית הידן לא יתערב בהחלטות ומסקנות רפואיות של רופאי והחלטות הועדה. המערער לאורך כל הערעור בפועל יוצא כנגד מסקנות הרפואיות של הועדה בהתבסס על הבדיקה הרפואית והצילומים שהיו בפניה.

על כן ולו בשל כך יש לדחות את הערעור.

7.הועדה שמעה את כל טעוני המערער אשר פורטו באריכות בפרוטוקול הועדה , לרבות חוות הדעת שהוצגו לה ובדיקות וצילומים. הועדה בדקה את המערער כנדרש ופירטה את כל ממצאיה בעקבות הבדיקה ובהשוואה לצילומים ולמצבו.

הועדה קיבלה החלטות בכל טענה וטענה שהעלה המערער בפני הועדה באופן ענייני ומנומק ואף בחרה שלא לסכם ישיבתה זו אלא רק לאחר שתקבל צילומים מכוונים של חוליית L5 עם העדפה לעמוד שידרה מותני ולאחר שהועדה קיבלה את הצילומים סיכמה את החלטתה וקבעה את קביעתה הרפואית באשר לממצאים שמצאה אצל המערער וכן אחוזי הנכות.

8.באשר לטענת המערער לבקשתו להחליף את ד"ר טרבס מהרכב הועדה, אזי אף בטיעון זה דין הערעור להידחות. הכרות המערער ממסדרונות בית החולים ושיחות חולין שערך עם ד"ר טרבס כאשר אין חולק כי מעולם ד"ר טרבס לא טיפלה במערער, אינה יכולה להוות עילה להחלפתה בהרכב הועדה.

החלפת רופא בהרכב הועדה צריכה להצביע על כך כי המערער טופל על ידי אותו רופא או לחילופין כי יש לו דעה קדומה שלילית על הנבדק. שני טיעונים אלו לא עלו על ידי המערער לא בטיעוניו ולא בתצהירו.

על כן אף בטיעון זה יש לדחות את הערעור.

9. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

המערער רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מהמצאתו.