הרשעת מטפל בעבירות מין בילד בעל מוגבלויות הסובל מ-100% נכות

ניתן לפרסם את הכרעת הדין, כאשר חל איסור פרסום כל פרט מזהה ביחס לנאשם ולמתלונן, לרבות שמם, מקום מגוריהם או כל פרט אחר שעלול להביא לזיהויים.

השופטת י' רז-לוי

ההליך 

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מין בידי אחראי על חסר ישע – עבירה לפי סעיף 351 בנסיבות סעיף 347 (ב) בנסיבות סעיפים 345(א)(1) + 345(ב)(1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") ומעשה מגונה – עבירה לפי סעיף 348 (ב) בנסיבות סעיף 345 (ב)(1) וסעיף 345 (א)(1) לחוק, אשר בוצעו כנגד הקטין המתלונן.

על פי הנטען בכתב האישום המתלונן הינו קטין יליד 08/12/03 (להלן: "המתלונן") הסובל מלקות שמיעה, ובעיות קשב וריכוז. בשל כך, קיבל המתלונן קצבת נכות בהיקף 100% מהמוסד לביטוח לאומי, והנאשם עבד החל משנת 2005 או בסמוך לכך, כמטפלו של המתלונן.

במסגרת עבודתו היה הנאשם אחראי על המתלונן, ובין היתר ליווה אותו למסגרות הלימודים בהן למד, להסעה לבית ספרו, טיפל בו בשעות שלאחר בית הספר ושהה עם המתלונן בשעות בהן אמו עבדה.

בתאריך 06/09/12 הגיע הנאשם אל ביתו של המתלונן בסמוך לשעה 06:50 באותה עת שהו בבית המתלונן, אמו וסבו של המתלונן אשר ישן באותה עת בחדרו בבית. לאחר שאמו של המתלונן העירה את המתלונן והלבישה אותו, יצאה האם מביתה לעבודתה והנאשם המתין בבית יחד עם המתלונן להגעת ההסעה לבית ספרו.

בשלב מסוים בטרם הגיעה ההסעה כאמור לעיל, השכיב הנאשם את המתלונן על השולחן בסלון הבית, כשבטנו של המתלונן על השולחן, בתואנת שווא כי הוא רוצה לאמן אותו. לאחר מכן נשכב הנאשם על המתלונן, נצמד לגופו, והורה לו להניע את רגליו בחוזקה לפנים, לאחור ולצידי הגוף, ובכך חיכך את איבר מינו על גופו של המתלונן, הכל לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

סמוך לאחר מכן, התיישב הנאשם על הספה בסלון הבית, הפשיל את מכנסיו, חשף את איבר מינו והורה למתלונן למצוץ את איבר מינו. המתלונן ענה לנאשם ש"לא כדאי לעשות את זה", אולם הנאשם שב ודרש ממנו למצוץ את איבר מינו. המתלונן מילא אחר הוראת הנאשם, ומצץ את איבר מינו של הנאשם עד אשר הגיע הנאשם לסיפוקו המיני, בתוך פיו של המתלונן.

במענה לכתב האישום הנאשם אישר, כי המתלונן הינו קטין הסובל מלקות שמיעה; כי הוא מקבל קצבה מטעם ביטוח לאומי בשל נכות של 100% וזאת בכפוף למסמכים המאשרים זאת; כי המתלונן התגורר בכתובת המצוינת בכתב האישום; כי הוא החל לעבוד כמטפל של המתלונן  בשנת 2005; וכי במסגרת עבודתו הנאשם היה אחראי על המתלונן, ובין היתר, ליווה אותו למסגרת הלימודים בה למד, ליווה אותו להסעה וטיפל בו בשעות שלאחר בית הספר ושהה איתו בזמן שאימו של המתלונן עבדה.