הרשעת חברה ומנהלת בהעסקת עובדים בלי ששולם להם שכר מינימום

1.         החלטתי  להרשיע את הנאשמות.

            אמנה להלן הרקע וטעמיי להכרעה.

2.         הרקע:

א.         בפניי כתב אישום שהוגש כנגד הנאשמת 1 ("הנאשמת") בגין העסקת עובדים (שפורטו), בלי ששולם להם שכר מינימום כחוק לחודשים אוגוסט-ספטמבר- אוקטובר 2009 (כמפורט) וכשהנאשמת 2 ("המנהלת") הפרה חובתה לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירות שביצעה הנאשמת 1 ובניגוד לסעיפים  2 (א) 15,14 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 ("החוק").

ב.         בהקראה שהתקיימה ביום 8/1/12 הודו הנאשמות בהיות המנהלת בעלים ומנהלת בנאשמת וכפרו בכל יתר העובדות.

ג.          ביום 3/4/12 נשמעו  בפניי עדויות המאשימה: מפקח קימה שמעון ("שמעון"), מפקח יצחק חפץ ("יצחק") ומטעם הנאשמות: המנהלת, מר עמנואל זיו, קב"ט אזור  התעשיה ("קב"ט") ומר רולניצקי אייל שהיה מנהל שווק בנאשמת ("אייל").

                        בתום הדיון  סיכמו  הצדדים  טענותיהם.

3.         ההכרעה

א.         אין (באמת) חולק כי לנאשמת מפעל באז"ת ניצני שלום ("המפעל") שבבעלות  המנהלת.

אין גם חולק כי בוצעה ביקורת של המאשימה במפעל ב- 7/12/09 וכי כתב האישום  הוגש בגין החודשים אוגוסט-אוקטובר 2009.

טוענת הנאשמת כי כרטיסי הנוכחות של העובדים המועסקים במפעל נחתמים בשער אזור התעשיה, שער הנפתח 3 פעמים ביום (06:00; 16:00; 18:00) וכי בין אם החל העובד עבודתו מיד או הפסיקה (כי חש ברע) לא יוכל לצאת, אלא בשעות הנ"ל.

דא עקא, המנהלת (שהיא גם מנה"ח ומי שערכה התלושים) העידה כי מדי חודש ישבה עם אייל (שאגב כך, שימש כמנכ"ל לטענתה, וכאמור במ/3 ולא שימש כ"מנהל זוטר",  כעדותו), שעשה מעקב יום יומי  על התפוקה ולפי זה על "העבודה האמיתית של העובדים ימי עבודה ושעות עבודה בפועל שהיו", קיבלה ממנו הנתונים  והזינה  לתלושי השכר.

כך גם, לעדותה - אם נכנס עובד לאז"ת (חתם  כרטיס נוכחות) אם הייתה לו עבודה - נשאר ואם לא הייתה לו עבודה - הלך לאכול/לנוח עד פתיחת השערים - רשום לו בכרטיס, כביכול עבד עד 16:00. הנתונים שבתלושים אינם תואמים, כטענתה, להחתמת כרטיס הנוכחות.

העובדים (ביום או בלילה) לא עבדו יותר מ- 8-7.5 שעות במשמרת. הליכה לשער היא  10-5 דקות. כרטיסי  הנוכחות נדרשו לצורך בטוח חבות מעבידים, ע"מ  שיהא כסוי ביטוחי (זו הייתה החשיבה, הגם שיכלו לעשות כהצעת שמעון ולבצע רישום בשעון נוכחות נוסף).

                        רישום  מדו"חות שמסר לה אייל - לא מצוי אצלה.

            אייל העיד כי הוא יודע כמה  הזמנות הביא, כמה מכונות יכלו לייצר ולפי  זה כמה עבדו העובדים.

פיזית  לא ניתן לעבוד על מכונת  טכסטיל יותר מ- 7 שעות, היה לו את ספרי המכונות, רישום  מנהל העבודה מי עבד, לא עבדו יותר מ- 7.5 שעות, בין  7 ל- 8 שעות זה 7.5 שעות.

ב.         אין חולק  כי העובדים  שפורטו בכתב האישום אכן הועסקו בתקופה הנדונה ע"י הנאשמת.

אין חולק גם כי  כרטיסי הנוכחות שלהם - היחידים - הם בהחתמה שבכניסתם/יציאתם לאזה"ת. אין חולק  גם כי יכלו להכנס לאז"ת ב - 06:00,